מבולבלת

שלום יש לי בעיה אשר מיתמשכת כבר 33 שנים והיא בילבול חוסר ריכוז פחד מהיתמודדות הצלחה או כישלון לצורך העיניין זוגיות האמת מיכול דבר אפשרי אפילו מיכעס של אנשים אחרים לאומת זואת פריקית של שליטה כלפי אנשים עבודה שלי יש להדגיש רק מה שקשור אלי אני לעולם לא כועסת על מעבידים קולגות. בני זוג כן מאוד היתפרציות זעם קשות אשר הזעם עובר כול גבול אני מתחילה ליבכות ואני מציינת שביגלל העובדה הזו היו לי רק שני מארחות יחסים רציניות ששווה לציין אותם מאחר ואין לי חשק להיתמודד אני רוצה לומר שאני אשה מאאוד אינטלגנטית ועובדת בתחום החינוך הרבה מאוד שנים אך מאחר ואין לי תואר ידי כבולת ואני עובדת רק במה שאפשר ולא במה שאני רוצה לאחרונה החלטתי לעשות מעשסה למרות כול הקושי שלי והפחד יש לציין וניגשתי לרופא ואיבחונים בישביל להתחיל ללמוד אשר בעיקבות העיבחונים קיבלתי רטלין ואני רוצה לומר שכן זה בהחלט עזר יש לי כושר ריכוז יותר גבוהה אני עיקיבית יותר ולא עצבנית כימעט ביכלל אז אפשר לומר ש 30 אחוז מהבעיה ניפטרה רק על ידי זה שנטנו לה שם ותרופא אך כפי שאמרתי יש שם בור שלם של בעיות שקושי ההתמודדות שלהם הוא בילתי ניסבל מאחר ומרבית חיי עוברים עליי במחשובות על איפה טעיתי ואייך משפרים אתה ולמה אני עדיין לא על גג העולם מצליחה כמו שמגיע לי או עם ביכלל מגיע לי וכולי בקיצור מה השאלה עם כם העם יש כלים בכדי לעשות את הדברים ללמוד ,לחיות,לחייך,ולהיות בדיוק מי שאני רוצה להיות ויכולה להיות מאחר וביום יום אני אכן כזואת רק בלי תארים שזה מאוד חסר לי אבל כבר ציינתי שזה פרט קטן אשמח לתשובה בהקדם

שלום לך, קודם כל נורא מעודד שהצלחת לאבחן חלק מהקושי ואפילו לפתור אותו באחוזים לא מבוטלים. אבל גם נשמע שאת עדיין מתמודדת עם תחושה שיש הרבה בורות שלא מצליחים בכל זאת להתמלא- חלקם אולי עניין של זמן וחלקם יכולים להסתייע בטיפול. נשמע שתחושת התסכול שלך קשורה הרבה להכרה שלך שיש פער משמעותי בין היכולת לביצוע הממשי- פער שיכול להיות שיצמצם ככל שהתפקוד שלך ישתפר בסיוע התרופה. אני יכולה להגיד לך מנסיון שיש לאנשים לקויי למידה יכולת להשלים את הפער בקפיצות כשמקבלים את התנאים המתאימים, אבל עדיין דרוש לך לדעתי עיבוד של החוויה הזו של קיום בצל פערים. הטיפול הרגשי יכול לעזור במובן הזה של קבלה עצמית למרות הקושי ויכולת להנות מהמשאבים הפנימיים שכן עומדים לרשותך. ובקיצור- לקבל את החלק הפגיע שלך לצד החלק החזק והמתפקד. שיהיה רק טוב ובהצלחה...

שלום, אני אמנם לא פסיכולוגית ולא יועצת אבל... נשמע שהחוסר בתואר מאוד מפריע לך, ובגלל זה יש לך את הצורך להרגיש על "גג העולם" כאשר את בעבודה (כי מעריכים אותך בזכות מה שאת נותנת) וזה נהדר. אולי מערכות היחסים שלך את מרגישה טיפה "נחותה" ליד אותו בן זוג שאולי גם מצליח וגם בעל תואר. במידה וזו הבעיה, ברצוני לבשר לך שלא התואר עושה את האדם. אני מכירה כל כך הרבה אנשים עם תארי דוקטור שאפילו שיחה אחת נחמדה ונעימה לא הייתי מנהלת איתם. ולכן יקירה תהיה מי שאת. ובמידה וחוסר התואר כל כך מפריע לך (לא אומר לך שלעולם לא מאוחר) תמיד תוכלי לעשות כל מיני קורסים קצרים ומעניינים ולהרגיש שאת שווה בת שווים. שבת שלום.