בעלי מזלזל בי ומשפיל אותי

שלום רב, אני נשואה 3 שני וקצת ויש לי ולבעלי ילד משותף כמעט בן שנתיים. לצערי הרב אני סובלת מיחס מזלזל של בעלי כלפי שבה בחוסר הערכה תמידית כלפי כל מה שאני עושה אם למענו אם למען הבית ובלל למען בננו כאילו שמבחינתו תזה תפקידי לדאוג לנקיון,לבישול לגידול הילד לכביסות לתת לו אוזן קשבת כשיצטרך הכל.. וכשאני זקוקה סתם.. לשיחה תמיד הוא מנפנף אותי בטענה כזו או אחרת. יש לציין כי בעלי עדיין חי חיי רווקות יוצא לבלות נהנה ולא שואל אותי הרבה וגם אם ישאל אם אני אסרב הוא יפתח את זה לריב ולברוגז שבועי ... אני מרגישה די לבד... בעצם הפעם היחידה שבעלי מתקרב אליי זה פעם ב... כדי לקיים יחסים שאותם בד"כ אני יוזמת. קשה לי.. ואני מרגישה די לבד.. הוא ניתק אותי מחברותיי ואני גרה יחסית רחוק ממשפחתי. אני נראת טוב וללא מוזנחת אני נותנת לו כל מה שיבקש ואני לא מקבלת אפילו פיסה של יחס... אני על סף משבר נפשי... אשמח להצעתכם, בברכת חג שמח.

היי עדי, זו דעתי הלא מקצועית, אבל מהמעט שכתבת נורא מכעיס לשמוע ולחוות תחושה של זלזול בקשר שאמור להיות שיתופי והדדי. מה שהדאיג אותי הוא בייחוד התחושה שלך שבן זוגך מסה לבודד אותך מהעולם. יש בזה איזשהו צורך שלו בשליטה עליך כי את הופכת במצב זה לתלויה בו. זו נורה אדומה שחייבת להדלק. כי יש באסטרטגיה הזו מימד של התעללות גם אם היא לא נעשית באופן מופגן וגלוי. והעדר היחס המכבד שלו כלפיך כולל התחושה שהוא אינו רואה אותך- רק מעצימה את ההזקקות שלך אליו ולכן גם משעתקת שוב את תחושת התלות שלך בו. אבל נקודת האור העיקרית בסיפורך היא שאת מבחינה בזה ולא לגמרי משלימה עם העניין ורוצה בשינוי. אני חושבת שבהחלט מגיעה לך מציאות חיים מיטיבה- את מעריכה את עצמך וחשוב שתמשיכי- אבל את ראויה גם להערכתו של בן זוגך. אל תוותרי לא על עצמך, לא על עולמך ולא על חייך.