תעסוקה- שאלה לד"ר אברהם

אני בשנות החמישים לחיי. ילדי פרחו ועזבו את הקן. הם היו כל עולמי ומלבד תקופות קצרות בהן עבדתי למעשה הבית היה רוב עולמי. כיום נותר חלל ריק. בעלי מגיע בשעות הערב ואני מוצאת את עצמי רוב היום ללא חברה. לא התעסוקה היא הבעיה כי אני חרוצה מאד ומוצאת לעצמי עיסוקים רבים ואינני יושבת בחיבוק ידיים. הבעיה היא חברתית. אני כמהה לחברת אנשים ולהרגשה כי אני רצויה ואהובה. עם חברים אנחנו נפגשים רק בסופי שבוע וביתר הימים הבעיה נותרת בעינה. אין לי עבודה מחוץ לבית גם בגלל בעיה בריאותי וגם בגלל שלא ששים לקבל אותי בגילי לעבודה בחצי משרה. אודה לך אל העצה.

שלום לך שולמית אני מקווה שלחצת על קבלת תגובה להודעה במייל שלך שמי אבי ואני בן 41 במקצועי מוסמך לטיפולים בערוצי האנרגיה , רפואה באוכל אורגני ,יוגה טיפולית ועוד חזרתי משהות ארוכה בחו"ל (15 שנים) לאיזור בארץ שלא בדיוק הכרתי אז התחלתי לנהוג מונית בכדי להכיר את האיזור , סוגי אוכלוסיה וכיוב אני חייב לומר לך שהכרתי הרבה מקומות ואנשים , אבל התחלתי להתעגל כמו נהג מונית ובנוסף הרגשתי חוסר סיפוק עצמי , שחלקו הגדול נבע מהעדר פעילות חברתית באיכות לדוגמא גירוי אנטלקטואלי , הרצאות , מפגשים חברתיים עם בעלי מכנה משותף וכו... יש משפט שאומר " אנחנו לא יכולים להסתמך על ניסים - חייבים להתפלל " כך עשיתי וקיבלתי יותר ממה שחשבתי היום אני ממש שמח בחלקי אני עובד באיכות חיים עם בת זוגתי את רוב הפעילות אני מבצע מהסלון ונפגש עם המון חברים ומשפחה שולמית לא בדקתי את התנאים באתר אבל תמיד איפה שהוא אסור למסחר אתרים ולפרסם מוצרים או חברות ולכן אין באפשרותי לספר לך הכל כאן את מוזמנת לכתוב אליי לדוא"ל בברכת בריאות אושר ועושר אבי