זקוקה לעזרה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, האמתי אני כותבת מתוך איוש מאוד כבד. אני נשואה 3 שנים וזוגיות אף פעם לא הייתה פשוטה ויציבה. לפני מספר שנים (אך לאחר היכירות כבר של 5 שנים) בעלי גילה לי שיש לו מחלה קשה ( ולמרות שזה היה מאוחר ,סלחתי לו שסיפר לי רק עכשיו למרות שאני חושבת שדברים כאלו חיבים לגלות לבת זוג עוד התחילת הקשר ) , אבל שניתן לרפאות אותה . הוא התחיל טיפול , אך לצערינו הרבה לאחר שנה של טיפול הסתבר שטיפול לא עזר ולא יעזור כבר . מאז שזה התברר חיי הפכו לגיהנום . אני מנסה לעודד אותו כמה שאפשר ולשדר שהכל בסדר ואני אוהבת אותו למרות הכל ושהכל עוד יסתדר . הוא מצדו נסגר בתוכו, לא מכניס אותי לחייו, בקושי נמצא איתי ,כי טוען שהכי טוב לו ונוח לו להיות לבד עם עצמו. הוא טוען שהוא חיי את הרגע ולא איכפת לו מה יהיה בעתיד. לפני שזה התגלה ניסינו לעשות ילדים וכעת הוא אפילו לא מוכן לדבר על זה. אני מרגישה רוב הזמן פגועה ותקועה . הוא לא מבלה איתי בכלל , בקושי נמצא בבית, לא רוצה לחזור הביתה בערבים וכאילו בכלל זרק אותי מחייו. אני כל הזמן מנסה לדבר איתו , להבין , אבל הוא לטענתו - סדר עדיפויות שלו בחיים השתנה , יותר לא חשובים לו משפחה, ילדים וקריירה והוא אומר לי אני יכולה לעשות מה שאני רוצה- כאילו בכלל לא איכפת לו מה איתי ומה עובר אליי .. אני יודעת שהכי קל והגיוני אולי לקום וללכת , אבל אני אוהבת אותו , כואב לי שהוא ככה , אבל שני אני כן רוצנ לחיות את חיים , רוצה בעל אוהב ואיכפתי , רוצה לחשוב על עתיד וילדים. אני ממש לא יודעת מה לעשות ...בינתיים אני ממש בדיכאון כבד . הוא טוען שאני לא אשמה בכלום , זה בגללו ובגלל שהוא נהיה אדם אחר לגמרי ... מה לעשות ? אני כל כך לא רוצה לפרוק את המשפחה שלנו... ( למרות שבמצב הנוכחי קשה לקרוא לזה משפחה ). אני רוצה לעזור לו , אבל הוא טוען שלא זקוק לא לעזרה ולא לתמיכה ....
עצוב וכואב. אתם זקוקים לסיוע פסיכולוגי מקצועי; אף חצי עמוד או עמוד או מאה עמודים של הדרכה כזו או אחרת, לא יוכלו לסייע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם