בעיה קשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום....אני ובעלי נשואים מיזה כשנה וחצי אך בתקופה האחרונה אנחנו במשבר רציני...לפני חצי שנה ילדתי תינוק מקסים ומאז אני ובעלי לא מפסיקים לריב...הוא כל הזמן אומר שאני לא לוקחת אותו להורים שלו ושזה מרגיז אותו שהוא נמצא יותר אצל ההורים שלי ...אנחנו כמעט חצי שנה לא מדברים אפילו לא מחליפים מילה צר לי להגיד אבל אני מרגישה שאני שונאת אותו ואני אפילו לא מחכה לדבר איתו כי אהגעתי למצב שמאוד נוח לי עם הברוגז הזה מרתיחה אותי המחשבה שבמקום שהוא יחשוב איך לתקן את הזוגיות שלנו על מנת שנגדל את הילד באוירה חיובית הוא מתעסק כל היום בתחרות המטופשת של "איפה התינוק היה יותר?!"אני מצפה שהוא ירצה שאני והוא אבא ואמא של נילד נגדל אותו בכייף מה שמעניין אותו זה איך לרצות את המשפחה שלו...אני ממש פגועה ממנו יש לציין שאני ובעלי התחתנו מתוך אהבה ענקית שעם כל הצער בלכתוב זאת הפכה לשנאה ענקית ...כיום אני לא ממש רואה שהוא הולך ומשתפר ואני ממש נחושה להתגרש רציתי ממך עצה לפני שאני מתחילה את התהליך
אני מזדהה עימך במלוא 100% מאחר ועברתי מקרה דומה. בטרם יענה לך אחד מאנשי הפורום , אני חושבת כי לאור התשובות הלקוניות של אנשי הפורום אשר ככל הנראה יפנו אותך לאתרי האינטרנט שלהם על מנת שתקראי בהם ו/או לטיפול זוגי ו/או פסיכולוגי חשבתי כי כדאי לשתף אותך במה שאני עשיתי, דבר אשר הצלחתי בו. אינני מייעצת לך בשום אופן להתגרש ולו מהסיבה הפשוטה כי המשבר נמשך כחצי שנה "בלבד". אני יודעת כי עבורך חצי שנה זו נראית כנצח נצחים אולם תני עוד תקופה סבירה של 6 חודשים נוספים ובמהלך תקופה זו אולי המצב ישתפר. אני אומרת לך זאת על מנת שלשתגיעי חו"ח למצב בו תתגרשי אכן מצפונך יהיה שקט לחלוטיןמ ללא התלבטויות נוספות. מה עוד שאינך כותבת על אלימות זו או אחרת ומהדברים שאת כותבת המדובר בהתנהגות ילדותית המאפיינת את בני הטיפש עשרה ואני מניחה כי אתם בשנות העשרים המאוחרות לחייכם(תקני אותי אם אני טועה). אל תצטרפי למעגל הגירושין שהולך ומתרחב כל הזמן- חבל, כי אם את חושבת שה"שוק" בחוץ יותר טוב הריני להודיעך בזאת כי טעות גדולה בידייך. להתגרש תמיד תוכלי אך לאור מה שאני כותבת לך אני מציעה כי תשקלי שנית ושלישית את החיוב מול השלילה. שלווה,רוגע ומנוח הינם משאת נפשם של רוב האנשים(אם לא כולם) וגירושין הינם מתכון בטוח להיפך משלווה ורוגע ולכן קחי את הזמן ותרגעי כי עושה רושם שאת נסערת. לדעתי הוא יתבגר ובסבלנות תשיגי אט אט את מבוקשך והחיים יחזרו למסלולם וייתכן כי האהבה תחזור. המון בהצלחה.
אצל רבים וטובים לידת תינוק מייצרת שינוי בדפוסי האינטימיות והמיניות בין בני הזוג, והמתח מועתק (מועבר) פעמים רבות לאזורים אחרים בחיי בני הזוג, כולל עניין ההורים שציינת. אם מה שנאמר למעלה נשמע, לדעתכם, קשור למצבכם, טוב תעשו אם תתנו להורים משני הצדדים את המשימה של ארוח התינוק אצלם ותצאו לשבוע שיהיה רק של שניכם ויוקדש להתרעננות והטענת מצברים. אם מה שנאמר נשמע לא רלוונטי, הרי שנדרשת הכרות מקצועית יותר משמעותית כדי להגיע לאבחנה אודות המניע למצבכם, וזה אומר מספר מפגשים עם איש/ת מקצוע. לא כדאי להיות תקועים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם