פער עצום בין אנטליגנציה ויכולת תעסוקתית
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בת 42, נשואה ואמא. מרוצה בסה"כ מחיי ברוב האספקטים. ובכל זאת - רציתי לשאול לגבי תחום הפוגע באיכות חיי, בדימוי העצמי שלי, בחיי החברה שלי ובעצמאותי הכלכלית: אני "כשלון תעסוקתי" מוחלט, למרות כל התארים, התעודות, ההכרה באנטיליגנציה הגבוהה שלי וכד', מזה כמעט 15 שנים שאני לא עובדת, או עובדת תקופות קצרות, סובלת ועוזבת תוך כשנה. אני רוויית נסיונות כושלים בתחום, לא מוצאת את עצמי וסובלת מאד. בשנים האחרונות אני בתחושה ש"וויתרתי" וכבר אין מה/איך לחזור למעגל העבודה. רק לאחרונה אני חושבת שגיליתי מה הבעיה- החשיבה שלי מקובעת, טכנית, שטנצית. אני יכולה לבצע בהצטיינות כל עבודה טכנית וחוזרת על עצמה, אך לא מה שיש בו צורך באנליזה, גמישות, התחדשות, יוזמה. כלומר- אני יכולה להיות ממיינת/סדרנית סחורה/פועלת יצור מעולה, אך לא שום דבר שמתאים ליכולת המנטלית שלי או לתעודות שלי (במקצועות חופשיים). כמה מתסכל וכואב !! השאלה- האם יש שם לתופעה הזו??? ואם כן- האם ניתן לטפל בזה או שעלי פשוט להשלים עם המצב ולהמשיך לסבול? (אשמח לקבל גם כל רעיון לעיסוק מתאים. במה יכול לעבוד מישהו כמוני??). תודה רבה.
ראשית, הפערים שציינת ידועים לכל מי שמנסה לחפש התאמה (קורלציה) בין אינטליגנציה (מדד ליכולת אקדמית והצלחה בבית הספר) ובין מעמד תעסוקתי או הכנסה כספית (מדד להצלחה בחיי היום יום). ככה שהעניין אינו כשל אישי שלך; תוכלי לקבל הארות על כך מקריאת ספרים בתחום 'אינטליגנציה רגשית'. טוב אם תפני ל'איבחון תעסוקתי'. תוכלי לקרוא על כך במספר כתבות שלי במדור על 'קריירה ותעסוקה' באתר www.dr-joseph.com מבלי לזלזל באינטליגנציה שלך, אני מסופק אם האיבחון העצמי של 'מקובעות' אכן יתאים לממצאי אבחון מקצועי; נסיוני הוא שפעמים רבות גורמים אישיותיים שקשורים בפחד מהתנסות, חשש מכשלון או חוסר הערכה עצמית פוגמים ביכולת להתגמשות. ואם אכן כך, היוועצות פסיכולוגית קצרת טווח יכולה לפתוח פרק חדש. לפי סיפורי הילדים, את בגילו של רבי עקיבא, כשהתחיל ללמוד; ככה שיש מסורת טובה לכאלו שייצרו את עצמם מחדש בגיל הזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
