זקוקה לתשובה!

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

13/02/2010 | 14:18 | מאת: זוהר

שלום, אני בת 36 יש לי 3 ילדים קטנים, יש לי בעית תקשורת עם בעלי שתמיד היתה אבל מחמירה עם הזמן, אין לנו הסכמה על שום דבר הוא מבחינתו רק מה שהוא מחליט ורואה רק את עצמו לפני הכל, אין לנו הסכמה על החינוך של הילדים,אין פירגון אין אהבה אין פשוט כלום. הוא שם את עצמו בצד מה שהכי קל וזורק הכל עלי שאני אתמודד עם הילדים לבד על כל בעיה שצצה לו עם הילדים הוא קורה שאני אפתור את הבעיה וזה מתיש אותי הילדים קלטו את זה וממש לא מקשיבים אני עובדת מאד קשה על החינוך , יש לו בעיה של יחסי אנוש ואני ההפך הגמור ממנו עד עכשיו החזקתי מעמד בגלל שאני כל הזמן מוותרת, סולחת לא עושה ענין זורמת מנסה לשמור על המסגרת. הוא פשוט מוציא אותי מדעתי עם האדישות החוסר אכפתיות ומה שקורה שהוא מוציא ממני דברים לא יפים והכל ליד הילדים אני נורא מחזיקה את עצמי אבל לפעמיים זה בלתי נשלט ואז אני צורחת ומקללת, הוא אינו מסוגל להתמודד והדרך היחידה שלו זה לשתוק ולא לדבר אפילו חודשיים, קשה לי לנהל בית תקין בצורה הזאת ופשוט אין עם מי לדבר הוא גם לא מוכן ללכת לטיפול זוגי, אני כל הזמן מנסה אבל נמאס גם לי , היתי מתגרשת אבל קשה לי מבחינה כלכלית (בנוסף לכל פיטרו אותי ואני לא מצליחה למצוא עבודה ) כואב לי על הילדים הם מאד קטנים מה עושים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אני מקווה שבעוד שורה או שתיים, למרות שיתכן ותתפלאי או תכעסי, תישאר לך הסבלנות והיכולת לראות את הדברים בזווית שאציע; ההקדמה הזו נחוצה כי ללא סבלנות אפשר יהיה שתפרשי את מה שאומר בעוד רגע כאילו ואני 'תוקף את הקורבן' - וממש לא לזה אני מכוון את הדברים הבאים: בעלך לא נולד עם ההתנהגויות הללו; הוא למד אותן. סביר שההתרחשויות בין ההורים שלו היו המקור (ההורים הם מודל חיקוי להרבה תופעות בגיל בוגר) אבל סביר גם להניח שאת הוספת לאורך השנים חיזוקים לכך (משהו בנוסח 'שתיקה כהסכמה). הנה מה שכתבת: עד עכשיו החזקתי מעמד בגלל שאני כל הזמן מוותרת, סולחת לא עושה ענין זורמת מנסה לשמור על המסגרת. ואם זה אכן כך, לא משנה מי הבעייתי, אלא משנה מי החכם והמנווט לדרך חדשה. קחי יוזמה, ותתני את את הכיוון להתנהגות הורית וזוגית חדשה מצד בעלך. יתכן ויש אפשרות ליעוץ מקצועי: תשאלי במחלקת הרווחה במקום מגורייך על יעוץ או סדנאות; יש הרבה חומר כתוב בספריות וכמובן באינטרנט. אל תהססי להציג את הדברים לבעלך, לשתף אותו ככל האפשר והעיקר: להתחיל ליישם מה שתמצאי בבית. הורות צריכה להיות משהו שמתחלק בין השניים ומהנה את השניים. ככה גם קבלת החלטות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

13/02/2010 | 19:30 | מאת: משקיפת או"ם

כתבת באמת תגובה מושקעת אמפתית וזהירה. הפתעת אותי. ורק שתראה שאני לא מגמתית אלא אפילו גמישה לשינויים...

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה