פגועה מבעל

לפני מספר ימים מישהו שלמד עם בעלי, חבר ילדות מבי"ס יסודי יזם פגישת מחזור,40 שנה לא ראו זה את זה. היינו הבעלים עם הנשים בסוף שבוע במקום כלשהו, והיה מרגש והעבירו חוויות ילדות. כל אחד מהחברים עמד בתורו , הציג את שמו, עיסוקו, עיסוק אשתו, ופרטיםע ל מספר הילדים, עיסוקם, נכדים (אם יש) וכד'. כל בעל לאחר שהציג את עצמו מייד גם הכניס את האשה ועיסוקה ואחר הילדים. בעלי יצא דופן משאר הגברים, הציג את עצמי בסוף וציין בעיסוקי "עקרת בית", בזמן שהיו לי ויש לי מספר עיסוקים שכנראה בעלי "מתבייש" להכריז זאת כי שמע ששאר הנשים הם בעלי מקצוע מכובד. העדיף להכריז "עקרת בית". אני במקצועי גאה בעצמי, מרוויחה הרבה ובכבוד, וכמו שכתוב "אין עבודה מבזה את בעליה", אני במקצוע" מטפלת בתינוקות, מעצבת בגדים ומוכרת, בעבר, מורה לנגינה ומזכירת בי"ס- האם זה לא מכובד מספיק???, איך בעלי מעיז להכריז עלי אחרונה ברשימה ולציין שאני "עקרת בית" ומה עם שאר עיסוקי? שאלתי אותי, כשהיינו לבד, אמר בחצי פה, שמטפלת זה לא מקצוע שיכולים להגאות בו. אני הרגשתי שכל מה שאני עובדת קשה, ומרוויחה בכבוד- הוא לא יודע להתגאות, אולי מבסוד שאני עוזרת בביתמבחינה כלכלית, אך התביישתי וכאב וכואב לי היום היום מדוע הוא לא הכריז במה שאני עוסקת. האם אני עוסקת בזנות שהוא צריך להתבייש. איני יודעת איך עלי לנהוג ואיך להתגבר על הכאב??? יש בעלים שיודעים להחצין ולהתגאות בנשים שלהם שבקושי יש על מה להתגאות ואלו הגברים שאני מסירה בפניהם את הכובע הם יודעים לפרגן כלפי חוץ, ובעלי לא יודע לשווק אותי כלפי חוץ, ומאד כואב, ויש תודה לאל על מה להתגאות. הבאתי ילדים לתפארת מחונכים ואקדמאים ומוצלחים והכל באמת בזכותי כי אני גידלתי והשקעתי בהם ויש תוצאות. איך ממשיכים??? האם הייתי צריכה לעמוד ולהתחיל להגיד במה עסקתי בכדי לאגן על כבודי לאחר שבעלי לא הזכיר במה אני עוסקת או עסקתי??? תודה.