פרידה לא צפויה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב , אני בחורה בת 30 . יצאתי 7 חודשים עם בחור בן 34 , שנינו מסורתיים . הקשר היה מופלא . הקשר הכי יפה שהיה לי בחיים . הוא התפתח יפה , בלי שגעונות . צחקנו ביחד התרגשנו ביחד . אמרנו אחד לשני את המילים אני אוהב/ת . טיילנו המון . הכל היה פשוט מקסים , בכל מובן . לפני כשבועיים יזמתי שיחה כדי לדעת שהוא מרגיש כמוני שהקשר מתקדם . הוא מאד שקל מילים ואמר שכן אבל שעדיין לא מרגיש שהוא רוצה למסד את הקשר ושכל אחד בקצב שלו . תשובה לכאורה לגיטימית אבל משהו לא הרגיש לי טוב בבטן בצורה בה הוא אמר את הדברים . לפני מספר ימים , אחרי בילוי ובדרכנו חזור הוא עצר את האוטו בצד ואמר שאנו צריכים לדבר . חשבתי שעולמי חרב אליי . הבנתי מייד אבל לא האמנתי . הוא אמר שהוא מאד רוצה כבר להתמסד אבל מאיזשהי סיבה הוא לא מרגיש שזה איתי . הוא אמר שהוא רואה בי ארמון זהב אבל אין לו את המפתחות... הוא אמר שהוא אוהב אותי מאד אבל הוא לא יכול לבזבז את זמני כי אם הוא מרגיש אחרי 7 חודשים שהוא לא רוצה לעבור לשלב הבא איתי זה כנראה לא יקרה גם עוד כמה שנים . הוא אמר שהוא יכול להישאר במצב הזה גם עוד 10 שנים כי טוב לו אבל הוא יודע שמטרת שנינו היא להקים בית . כל אותה שיחה אמרתי שאני לא מאמינה שהוא קוטע את הדבר היפה הזה ולא הבנתי איזה אומץ היה לו לסיים קשר כ"כ יפה . זו היתה חוויה נוראית , כל הזמן חזרתי ואמרתי לו שאני לא מאמינה שהוא עושה את זה . אני לא מצליחה להבין עד עכשיו וזה כ"כ כואב . אני פשוט המומה . לא רבנו אפילו פעם אחת . היתה כ"כ הרבה הבנה וכזו קירבה יפה . לפניו יצאתי עם בחורים והיה לי קשר של 4.5 שנים . אני יודעת להעריך זוגיות טובה ובריאה , וכאן מבחינתי לפחות היה הכל... אני כ"כ מתוסכלת . אני יודעת שאין באפשרותי לעשות דבר וזו תחושה נוראית . אם דבר כ"כ טוב מסיימים אז מה נשאר... זה לא היה לו קל לעשות את זה , הוא היה חנוק לגמרי אבל העובדה בשטח שזה נאמר . עברו 5 ימים מאז ולא שמעתי ממנו . אני המומה , פשוט לא מצליחה להבין מה היה כאן . איך אני מתמודדת עם הדבר הזה?
הסיפור שלך מוכר עד דמעות כנראה שמה שהרגשת זה מה שהיה חיבור מוצלח חיבה עזה ומשיכה הדדית כי לרוב קשרים שאין להם את זה נמשכים פחות אבל רצית להתקדם עוד שלב ולחזק את הביטחון שלך בקשר ובצדק אבל ביחסים כמו גם בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם הגבר שלך כמו הרבה גברים בארץ ובעולם קיבל רגליים קרות ופשוט ברח אם את רוצה אותו בחזרה ולו רק על מנת לרכך את הפרידה הבאה במידה ותחליטי שאת שועטת לכיוון חתונה ושום התאהבות מדהימה לא תעצור אותך צרי איתו קשר בצורה קלילה כידידים רצוי עם סיבה כמו יומולדת או סתם בא לך לצאת מהבית אם הוא יעלה את השיחה שהייתה לכם תבהירי לו שסתם זרקת אופציה תודי לו על הכנות ותסבירי לו שהפנמת את המסר ובישבילך תפנימי את המסר כי צריך נס בשביל ליצור סיבוב של 360 אצל גבר שכבר אמר את המילה שווה לנסות ולראות את בחיר ליבך בזרועותיך השאלה אם כדאי מאחלת לך התאהבות מדהימה כמו זו שתוביל אותך לאן שאת רוצה להגיע השתדלי להנות מן הדרך אני יודעת שהיא קשה
יש דברים שנשארים עלומים; אפילו שכולנו חכמים, לא תמיד נדע הכל. יש דברים שעליהם נאמר שלא צריך לחקור אותם; נוסחת האהבה היא תחום ששניסו, אבל עדיין לא הצליחו לפענח. ויש דברים שמתבהרים באמצעות מישהו אחר שמסוגל לבחון ולהאיר. סביר שאיש/ת ממקצוע הפסיכולוגיה והיעוץ או חבר/ה בעל תבונה ונסיון יכול/ה להאיר ולהבהיר. משוב שכזה בהחלט יסייע לך לגבי האופן בו תעצבי את מרקם היחסים הבא שלך. לא כדאי לפנות לבן הזוג כי לפי מה שכתבת, תחושותיו ועמדותיו התגבשו כבר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אני לא חושבת ליצור איתו קשר בשלב זה לפחות, ברור שאני מאד רוצה אבל מה זה יועיל כרגע... כי כפי שנאמר נראה שהוא כבר מגובש או לפחות היה מספיק לא שלם עם העניין כדי להעז לעשות צעד שכזה. חשבתי לכתוב איזשהו מכתב אבל גם לגבי זה עוד לא החלטתי , אני עוד צריכה איכשהו להתמודד ולעכל את הדברים . זה נחת כמו פצצה... מהכל לכלום , זה קשה נורא . אני מאד מבולבלת . קשה לי נורא שזה פתאום חמק ממני בלי סיבה נראית לעין . הוא חזר ואמר שהוא לא יודע להסביר ושטוב לו בדיוק כמוני .אבל משום מה אין לו את הרצון לעבור איתי לשלב הבא . לא ברור , תעלומה ממש . איכשהו אצטרך לחיות עם זה , פשוט לא נאלצתי להתמודד עם דבר דומה בעבר שהכל טוב ומסיימים . כל הקשרים שנגמרו היה בהם משהו לא טוב , היה קשה תמיד אבל לצד זה היתה איזשהי הרגשה של הקלה או הבנה שעדיף לוותר כי זה לא עובד . כאן אין לי שום דבר אפילו קרוב לזה וזה פשוט נורא ... כל זכרון שיש לי יותר יפה מהשני. תסכול גמור , זה מה שאני חשה. אני לא חושבת שאפנה לאיש מקצוע , אף אחד לא מושלם אבל אני באמת חושבת שנהגתי בצורה בריאה , הייתי בת זוג טובה , אוהבת , מפנקת , סבלנית וכו'... אני כבר לא ילדה וכבר מגובשת באישיות . איכשהו אצטרך להמשיך הלאה וזה קשה לי מאד . הגעגוע , חוסר הוודאות והתקווה שמשהו יגרום לו להבין שטעה . אסור לי לשקוע בזה או לקוות אני יודעת שזו טעות . בכל מקרה תודה לשניכם...מקווה ב"ה שאתגבר במהרה...