ביישנות

שלום. אני בחורה בשנות העשרים ליי, סובלת מביישנות עזה בכל מה שקשור לתחום שבינו לבינה. אני מתביישת להתחיל עם בחורים מחשש לדחייה מאחר וכבר קרה המון פעמים שנדחתי ועקב כך אינני מנסה להתחיל יותר עם בחורים שמוצאים חן בעייני. ואם כבר קורה לעיתים נדירות שבחור מתחיל איתי אני מתחילה להתבייש ומסרבת אפילו לשוחח עימו כי אני בטוחה שהוא רוצה רק סטוץ. אני ממש בטוחה שאי אפשר לאהוב אותי אהבה אמיתית. ועוד משהו ממש מוזר : תמיד כשאני הייתי מאוהבת במישהו- אף פעם לא הראיתי לו את זה. תמיד הסתרתי זאת, ואם לא הייתי מאוהבת במישהו אז אני הייתי מתייחסת אליו בצורה חברית כאילו הוא " חברה טובה" שלי. השאלה שלי היא ממה זה נובע? למה זה ככה ? ומה עושים כדי לפתור את עניין עודף הביישנות שמפריע לי למצוא זוגיות?

אביגל, אני מכירה את המקום הזה יותר מידי טוב והיתי כמוך...ורק אחרי גיל 20 ומשהו הייתה לי זוגיות ראשונה. ואולי תחשבי שזה שיטחי יהיה לומר לך ...אבל לצערנו יש בעולם זה הרבה שיטחיות , ואם תתחילי לדאוג למראה שלך ותיראי נשית ותדאגי לטיפוח כולל לשאול חברות או מכרים או משפחה מה דעתם על הלבוש והמראה, זה יעשה נפלאות...כי בתכלס...אני עדיין ביישנית וכניראה שישאר לי הרבה מזה גם בהמשך ובכל זאת..עובדה, אנשים נמשכים ליופי וברגע שאת מטופחת ונשית יתחילו איתך ויצאו איתך לא משנה מה...