שלום,
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
היו לי עד עכשיו שני קשרים קצרים. אחד בכיתה ז' של חודש ואחד בכיתה ט' של שבועיים. עם אף אחד מהם לא התנשקתי ובמשך תקופה ארוכה מאוד הרגשתי ממש ממש רע ועכשיו כבר הרבה פחות וזה לא כ"כ משנה לי. הבעיה מתחלקת לשתיים: 1. ההוא שיצאתי איתו בכיתה ט' יורד עלי המון פעמים ואומר שאני לא ניסיתי ולא עשיתי כלום וקורא לי מתחסדת (כי הוא עשה הרבה ולטעמי "השתרלל") בציבור ובד"כ הרבה לא שמים לב אבל זה לא נעים לי. עכשיו מאז שנפרדנו לא דיברנו ממש והקשר ממש לא חזר להיות מה שהיה לפני שהיינו ביחד (מאז שנפרדנו עברה שנה וחצי וקצת ואנחנו באותה כיתה) והסיבה שנפרדתי ממנו הייתה שרציתי שנחזור להיות ידידים כי היה לי יותר כיף (וכי לא נמשכתי אליו) אז אני לא ממש מרגישה שאני יכולה לפנות אליו ולהעיר לו על זה. בנוסף עכשיו אני נמשכת אליו ממש כי הוא נהיה יותר חתיך ומרגישה לפעמים שאני רוצה אותו שוב אבל אני לא חושבת שזה יקרה ואני גם חושבת שזה לא מהסיבות הנכונות כי הוא לא נחמד אלי כמו שהיה פעם למרות שלפעמים כן אבל בדרך כלל לא שאנחנו עם עוד אנשים. 2. בנים לא ממש מתעניינים בי ומסתכלים עלי רק בתור חברה טובה, ואני מפחדת שבעיית הנשיקה תישאר לעוד הרבה זמן. בנוסף אני ממש רוצה קשר רציני עם מישהו שאני אוהב ואהנה איתו ולא בשביל האקט המיני אלא בשביל ההרגשה הטובה של "רוצים אותי" ואהבה הזאת כמו שיש לכולם.. 3. אני מנסה לרדת במשקל כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל לא הכי הולך לי. אני הולכת לדיאטנית והדיאטה שלי היא לא לאכול סוכרים בכלל ולעשות ספורט. אני ממש משתדלת אני הולכת לחדר כושר בערך 4 פעמים בשבוע (למרות שבזמן האחרון פחות בגלל הלימודים) אבל אני לא ממש מצליחה לא לאכול מתוק בכלל. קורה לי המון פעמים שאני אוכלת משהו מתוק ואומרת לעצמי שזה היה מטומטם ומיותר כי זה היה סיפוק רגעי שאני עכשיו מתחרטת עליו אבל אני עדיין ממשיכה לעשות את אותו הדבר. אני מבינה למה לא לאכול סוכר הדיאטנית שלי הסבירה לי אלף פעם אבל אני עדיין לא ממש מצליחה לעמוד בדיאטה. אשמח אם תעזרו לי, כי אני לא יודעת מה לעשות.. תודה מראש
אני מוסיפה.. אני יודעת שאני רק בת 16 ועוד צעירה ויש עוד זמן לקשר אבל בבקשה אל תגיד לי את זה כי אולי אני צעירה ויש לי עוד זמן אבל אלו החיים שלי כרגע ואני מאוד אשמח אם יהיה לי קשר כמו לכל בן אדם אחר.. להרבה חברים טובים שלי יש קשרים ואני בהחלט מרגישה לבד בעניין אני גם מרגישה שאיבדתי את היכולת לדבר עם בנים כלומר ביום העצמאות מישהו ניסה להתחיל איתי ולא זרמתי איתו סתם כי לא ידעתי מה להגיד למרות שהוא היה חתיך והכל.. ואני מרגישה פספוס.. ונמאס לי מהרגשת פספוס\ חרטה\ בדידות תודה שוב
יש חוקים שטובים לכל גיל, כמו "האהבה תנצח", ו "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" וכו' וכו'.. אלא שבגילך המפואר כמה כללים די מתכופפים, וכמה כללים אחרים די שולטים... הפסיכולוגיה של ה 'התחברות' אינה ממש 'פסיכולוגית מעמקים' בגילך ו 'זוגיות' היא משהו שדי קשור לקישקושי שכל של יפיופים. הכימיה, הביאולוגיה והגינטיקה שולטות בשטח. לא שבני אדם שטחיים, אלא שבני אדם בגילך מונעים במנוע ביאו-כימי וגינטי שאין להתחרות בו או להחליפו. טוב לכן לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: הדיאטה תעשה לך הרבה בריאות, הרבה דימוי עצמי חיובי ומכאן הדרך קצרה להרבה מחזרים. הסיפור של החשק לדברים המתוקים צריך להפסק; מעכשיו לעכשיו. תסתייעי בחברים, בני משפחה, תלמידים בכיתתך (כן, זה יכול להיות פרוייקט כיתתי מעניין מאד שיכול להצמיח עבודה עניינית רצינית על שינוי התנהגותי...) שלא יאפשרו הכנסת דברי מתיקה הביתה ושישדדו אותך לאור יום אם תעשי פדיחות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
