דחוף

בעלי ואני נשואים מזה שבע שנים יש לנו בן בגיל שנתיים אני ובעלי דוגלים בשיטות חינוך מנוגדות אני בעד הצבת גבולות ואמירת מותר ואסור ובעלי בעד גישה חופשית שנותנת לילד להתנסות בכ לדבר השינויים השיטות גורם לחיכוכים מתמידים להתקוטטיות ואפילו להתפרצות זעם על כל דבר אני מרגישה שהוא נהנה לשבור את המילה שלי או שהוא עושה דווקא אני מנסה להעביר לו את התסכולים שלי מההתנהגות שלו אך הוא לא מייחס לזה חשיבות יתר ואומר שאני עושה הרבה רעש משום דבר ואם יש בכלל משהוא אז זה בגללי בגלל שאני לא מסתדרת טוב עם הילד בתקופה החרונה התקפי הזעם של בעל נישנות הפרקי זמן יותר קצרים כוללים צעקות כללות ואפילו זריקת חפצים ושבירתם לרוב הסיטואציות האלה הם מול הילד ואז אני תמיד מנסה לקחת צעד אחורה ולסיים את הוויכוח גם אם לא פתרנו את הבעיה ואז אחרי שעה אולי פחות הוא בא אלי ומנסה להרגיע את הרוחות בעזרת חיוך קטן ואני בתמימות לרוב נענית לו יש לציין שהוא לא מביע חרטה או אומר שהוא מצטער על הנושא ואז הכל נשכח וחוזר חלילה אחרי אולי יומים שלושה אולי פחות עד הפעם האחרונה שזה אירע ואני לא נתתי לזה לעבור על סדר היום ואמרתי לו שאם ההתנהגות שלו תחזור על עצמה אז אני לא יכולה להמשיך הלאה ואז הוא נפגע למה אניע אמרתי לו את המשפט הזה ושאת מוותרת בקלות על החיים שלנו ובקיצור הוא נפגע והתחיל מסע של האשמות צעקות בקיצור במשך שלושה ימים הייתה אווירה מאוד מחושמת בבית עד שאני החלטתי שאני צריכה לערב את ההורים שלי במצב הדעה של ההורים שלי לא כל כך מצאה חן בעיניו והוא החליט לערב את ההורים שלו ואז כדי לצבור נקודות על חשבוני הוא אמר שאני מקללת את ההורים שלו "יש לציין זה היה אירוע חד פעמי וני באותה דקה אמרתי שאני מצטערת ושאני לא הייתי צריכה לדבר בצורה כזו"ומאז אני בבעיות עם ההורים שלו הם כנראה נפגעו ואני לא יודעת איך לצאת מהנושא הזה בבקשה עזרתך