מה לעשות?

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

15/06/2010 | 13:41 | מאת: לילי ר

שלום רב, אני בת 22.לא מזמן היה לי הכול: חבר שמאוד אהבתי,משפחה טובה שתמיד הייתה לצדי(משפחה שלו)וחברים שנתנו לי תמיד הרגשה טובה(שגם מוכרים שלו) אחרי חצי שנה שאני וחבר שלי היינו יחד אני עברתי לגור אצלו בגלל המצב מאוד קשה בבית. התקופה הזאת הייתה מדהימה בעייני.אני עבדתי בעבודה טובה,היה לי חבר כלכך תומך ואוהב וברגע אחד הכול נגמר. פיטרו אותי מעבודה. ואחרי 3 ימים אני וחבר שלי נפרדנו.באותו יום נעלצתי לעזוב ולחזור לבית של אמא שלי.אני בחיים לא הרגשתי רע כלכך כמו שאני מרגישה עכשיו. אני הבנתי שעשיתי המון טעיות במהלך הקשר וזהמה שגרם לחבר שלי לסיים אותו.אני כל הזמן חשבתי רק על עצמי ולא ראיתי ולא שמעתי את מה שהוא רצה או ביקש.אני לא אערכתי אותו מספיק והוא עשה בשבילי הכול. אחרי 3 ימים שנפרדנו ניסיתי לדבר איתו ולהסביר לו שהבנתי הכול ושאני נורא מצטערת.בכיתי ובקשתי ממנו עוד נסיון,עוד הזדמנות.הסברתי לו למה התנהגתי ככה ושזה יכול להישתנות כי עכשיו הבנתי הכול,אבל הוא לא רצה לשמוע.אמר שכרגע הוא לא רואה את עצמו חוזר ליחסים האלה ואמר שלא מאמין שמשהו יכול להישתנות,אמר שלא יעשה צד אחורה כי הוא מאוד נפגה ולא רוצה להיפגע עוד יותר.כמה שביקשתי הוא לא הסכים ואמר שכרגע הוא לא רואה את זה ושהוא צריך זמן.מאז לא דיברנו. עכשיו אני מרגישה פשוט נורא.אני אוהבת אותו ורוצה להיות איתו ביחד.כואב לי מאוד.אני קמה כל יום עם דמעות בעיניים.אני לא יודעת מה לעשות.החברים שלו לא רוצים לדבר איתי ואני פשוט לבד! בבקשה תעזרו לי! אני כבר לא יודעת מה לעשות בשביל להחזיר אותו ומרגישה שהחיים שלי פשוט נגמרים עם כל יום. בכבוד רב. לילי

15/06/2010 | 16:31 | מאת: אנונימי

לילי שלום, קראתי בעיון את מה שכתבת ומאוד הזדהיתי איתך. מאוד קשה להרגיש דחוי (עברתי זאת בעצמי). חצי שנה זה פרק זמן לא מבוטל והניתוק הפתאומי הוא קשה מאוד ואם את כותבת שאהבת אותו אזי לצערי מה שאת מתארת כסבל ייקח קצת זמן עד שתשתחררי מזה. אני יודע שמה שאכתוב לך עכשיו יהיה קשה אך לדעתי אל תיצרי איתו שום קשר כי על פניו נראה שהוא נחוש לסיים את הקשר וכל מה שתעשי על מנת ליצור קשר איתו נדון לכישלון בשלב זה לפחות וכל הניסיונות רק יכניסו אותך למרה שחורה מה גם שחזרת לבית הורייך. נסי בכל דרך ליצור קשר עם ידידות ולחפש אוזן קשבת מידידה שתדברי איתה ותשפכי את הלב. פרידה זה דבר קשה עד מאוד וזו כמו הרגשת אובדן, אפילו כמו אבל ולוקח זמן עד שתתגברי על האובדן. ככל שתרדפי אחריו הוא יתרחק ממך ויכול להיות שאם לא תעשי זאת הוא יגיע למסקנה כי היה לו טוב איתך למרות הכל ותחזרו אך כרגע בזמן הקרוב אני מציע שלא תיצרי עימו שום קשר ותנסי להתגבר לבד כמובן עם עזרה של ידידה קרובה. אני חושב שמה שייעצו לך בפורום הוא פניה לפסיכולוג ויכול להיות שגם זה יעזור. אוזן קשבת, זה לדעתי מה שאת צריכה בתקופה הקרובה. אני מזדהה עם הכאב שלך ואשמח אם תיקחי את העצה שלי ותיישמי אותה ואמן שתרגישי יותר טוב בקרוב.

ראשית, קחי אויר לנשימה ארוכה, ויתכן שמה שלא עושה השכל יעשה הזמן. לאחר כמה שבועות יש מקום לשיחה נוספת עם החבר. שנית, נצלי את מה שקרה להבנת המורכבות של מערכת יחסים. בספרים זה נקרא: להפוך את הבעיה לפתרון. מה שלמדת כעת יסייע לך בעתיד. ואחרון חביב, יש להניח ש 'עד החתונה זה יעבור' כי בגילך מותר ורצוי להתנסות בכמה מערכות יחסים, כך שסביר שהכאב יחלוף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה