קרית מלאכי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ביתי 2ת 25 ומאז ומתמיד מאחרת כרונית. היא מאחרת לכל דבר, ארוחה, יציאה לאירוע, כשקובעים איתה איסוף ממקום כלשהוא וכ"ו. היא תמיד האחרונה לשבת לשולחן שבת ותמיד האחרונה להגיע לאירועים משחתיים( חתונות, על האש וכ"ו). אותי זה מאוד מרגיז ומתסכל. אני תמיד עושה מעל ומעבר כדי לעמוד בזמנים ועד היום תמיד עמדתי בכך. אני תמיד לוקח ,אקסטרא" זמן כדי לא לאחר ואני מתכנן מראש את הזמנים. מאוד לא נעים לי האיחורים שלה ולא פעם התווכחנו קשות על הנושא אבל ללא הועיל. האם זו מן התנשאות מבחינתה או צורך להרגיש חשיבות מסויימת שאולי היא לא מקבלת ממני תשומת לב מספקת?. האם זהו צורך להגיע ברגעי "שיא" כדי להרגיש חשובה שכולם מחכים לה? אני מרגיש מושפל ומבוזה כשהיא מאחרת. גרתי שנים רבות בארה"ב ושם למדתי את החשיבות של עמידה בזמנים. אנא עזרו!!!
עניין שלכאורה יכול להסתדר ע"י אמירה כו או אחרת, ומה כבר כל כך מורכב בהתנהגות שכזו, אינו פשוט בכלל. צריך להתבונן על שני הצדדים: זה שמתנהג ככה (מאחר/ת כרוני/ת) וזה שהעניין נראה לו/ה מטריד ומזעזע. ההתנהגות הזו (איחור כרוני) יכול לנבוע מהצורך למרדנות או לכוחנות (לקבוע ולשלוט בסדר העניינים) אבל אצל אחרים מהצורך לקבלת תשומת לב, רחמנות ואישור לשייכות (לא חשוב מה קרה, העיקר שאת/ה פה...). יש כאלו שמאחרים עקב חוסר ביטחון עצמי. מכיון שהילדה כבר בגרה, כדאי לך להתבונן על עצמך ולא עליה: מדוע אתה ממשיך לקחת אחריות או חש השפלה? כל טוב, ד"ר יוסי אברהם