אבל אני מקיבוץ !! זו קונסטלציה אחרת!!

שלום רב, כתבת לי כך: ראשית, לשאלתך: פני למרכז הטלפוני של קופת החולים שאת חברה בה ובקשי את רשימת הפסיכולוגים שקשורים לקופה בהסדר תשלומים מופחת (במשהו). ושנית, לשאלה שלא שאלת: פגשתי מספר לא מבוטל של אנשים שסיפרו לי שכשפוטרו, חוו שוק ממשי; משהו בין בושה לחרדה קיומית. אבל בדיעבד, הם מודים ומברכים על התפנית הזו שנאלצו להכנס אליה. בני אדם שונאים שינוי אבל כורח המציאות מייצר כוחות ומאפשר מיצוי יכולות חדשות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם ******************************** אז כך" איני קשורה לעיר !!!!!!!!!!!! איני מכירה. כל ילדותי גדלתי בקיבוץ , ואני קשורה למקום מאוד. כרגע הוא התפרק, ** לא הצבעתי בעד ההפרטה, אך אם כבר רוצה להתקבל לעבודה במקום , בתוך הסביבה ב גדלתי. איני עוד אדם מהעיר!!! _________________________________ כרגע אין עם מי לדבר בקיבוץ, כל אחד עושה מה שרוצה. איך להתנהל? יש לי לעיתים מחשבות לא טובות. _____________________ פניתי לפסיכייטר שקבע שאין פה רקע פסיכיטרי, אלא פסיכולוגי. אני מאוד סובלת מהשינוי מההתנכרות, מכך שאין לי כל עבודה שמתאימה לצרכיי הרוחניים הרגשיים והנפשיים. מה עושים? האם יש לכך טיפול יעיל שאינו סימפטומטי? דר"כ אני אדם בריא שאינו צורך כדורים / תרופות. דואגת לי מאוד. נא תשובתך המעודדת.

לאורית שלום. אינני יודעת מה גילך והאם יש לך מקצוע, אין ספק שאת נידרשת למעבר כפול של עבודה ,וסביבה שונה. אך כך מוגדר שינוי שמצבי העבר אינם ממשיכים ויש להתרגל למשהו חדש. ומכן אני כן חושבת שלווי נפשי יעזור לך, אני שומעת פחד חזק להתנסות. העיר איננה שונה זה בתוך גבולות המדינה ,ואת חוזרת לביתך ולמרות הכל את חוששת לנסות . קיבוצים משנים את העסקה של חברים , בעזרת לוווי תילמדי להסתגל.