איך להאמין לגברים???
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני נשואה + 2 ילדים יחסית קטנים. הוא גר בקרבת ביתי בגיל 54. כשאנו נצאים יחד בסביבת פורום של אנשים מהסביבה, הוא בקושי אומר לי שלום ואפילו לא מפתח איתי שיחה, אבל כשרואה אותי מטיילת עם בנותי הקטנות בשכונה, ולפתע רואה אותי לבד, לא פעם קורה שהוא נסע עם רכבו, וצופר לי ברכב, אני מסתובבת ורואה אותו, הוא פותח החלון וצועק: "מי זאת היפהפיה הזאת שהולכת עם בנותיה ברחוב"???- חייכתי קלות והמשכתי הלאה. מדוע בחברת אנשים הוא שומר מרחק וכשרואה אותי לבד- מחמיא, מחזר... . מה זה מראה על סוג כזה של גבר? האם סתם צבוע? האם באמת מחבב אותי כי באותו מידה יכול להמשיך לביתו ולהתעלם ממני??? מדוע הוא משחק בשני תפקידים??? תודה רבה.
לא אכנס לענייני הכללות על גברים, אלא אתן לך משוב על מה שתוכלי לעשות, ובעצם לא לעשות. תשומת הלב שאת נותנת כשהו צופר (מפנה ראש) וההתיחסות שלך (מחייכת קלות) הינם מה שנקרא בשפה המקצועית 'חיזוק חיובי' שמזין את ההנהגות של השכן שלך ומזמין עוד ועוד מאותו דבר. אם את רוצה בכך, שיהיה לך בכיף. זה אינו קורה כשיש אחרים בסביבה, לא כי הגברים שקרנים, אלא שהם פחדנים ומהססים לקבל סרוב בנוכחות אחרים. אם אינך רוצה בכך, עלייך להתעלם; אם זה לא אפשרי, עלייך לנזוף באופן ברור, כולל שפת גוף שתהייה משהו הפוך לחיוך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם