איך מקדמים בילוי זוגי למחוז חפצי ולהרגיש מחוזרת?

אני בת 33, בקשר עם מישהו כחודש וחצי שגדול ממני ביותר מעשר שנים. יש משהו שמפריע לי בהתנהגותו: הוא לא מציע לצאת כלל. לא סרט, לא מסעדה, לא פאב..המפגשים שלנו הם בעיקר אצלו. השבוע הצעתי לו ללכת לאחד מפסטיבלי חול המועד סוכות והוא נענה בחיוב. אספתי אותו(כי יש לו טנדר של עבודה וטוען שהוא מלא ציוד ובשלי יותר נעים לנסוע- "צפרדע" שהחלטתי לבלוע) הסתובבנו בפסטיבל כ-3 שעות בערך וכידוע בכל פסטיבל יש הפנינג ענק של אוכל, שתיה, מתוקים. להפתעתי או יותר נכון לאכזבתי הוא לא הציע לי לשתות/לאכול/לקנות משהו בדוכן/לשבת במסעדה באיזור. סיימתי את הערב במפח נפש..וחזרתי הביתה מבואסת. האם הצפיות שלי גבוהות מדי? האם אני "חיה בסרט" שבו גבר צריך להציע.. ברור שיכולתי להציע "בוא נאכל/בו נשתה" אבל לא עשיתי זאת כדי לראות איך הוא מתנהל, מה לו יש להציע לי.. הרגשתי שאני הצעתי את התוכנית/הרעיון, והוא גם צריך להראות שהוא מציע משהו. מיותר לציין שברוך השם יש לי כסף לקנות כל מה שאני רוצה, מה שבסה"כ רציתי זה חיזור בסיסי, אפתיות, דאגה..אני פשוט זקוקה לזה כאישה, אחרת אני קמלה ומאבדת עניין בגבר. מה עושים במקרים כאלה? להגיד ישירות "בוא נכנס למסעדה" לגשת לדוכן מזון לקנות משהו לעצמי לגשת לדוכן מזון לקנות משהו לעצמי ולשאול אותו אם הוא רוצה לרמוז "אני רעבה/צמאה" ??? איך הגברים נופלים על כאלה שטויות? הרי מה בסה"כ אני רוצה? לשמוע: "מאמי, מה בא לך לשתות? מה להביא לך"...עצם האכפתיות וזה שהוא חושב עלי- היא העיקר ולא המשקה המזורגג.. טמטום? קמצנות? אלוהים יודע...