חוסר פירגון

שלום לך, מאז ומתמיד בן זוגי מזה שנה לא פירגן לי ולא נתן לי להרגיש טוב עם המראה החיצוני שלי, ולהפך- לא משנה איך נראתי וכמה התארגנתי- תמיד מצא את הפגם הקטן ודאג להזכיר לי אותו. (לדעתי- נובע מביקורתיות יתר ומחוסר ביטחון עצמי) לאחר שהערתי לו על הדברים, "זרק" מידי פעם הערות שנראו סתמיות ומאולצות ולכן התייחסתי אליהן בביטול. (הוא טוען שזו הסיבה שלא "החמיא" יותר מאז) האם זה נורמלי לחיות במערכת יחסים שבה הפירגון הוא מהצד שלי בלבד (והרבה, אני דואגת להעלות לו את הביטחון תמיד), ומבחינתו- שום מילה טובה... (אין טעם לדבר על הדברים- אני מצטטת אותו- "זה האופי שלי, וזה לא ישתנה, ברגע שאני אומר שאני אוהב, זה כולל את הכל"- ומובן שזה לא.) תודה רבה רבה.

שלא ימכור לך את החרטות של "זה האופי שלי, אני אמיתי" כי זה שטות! באהבה כל הזמן מחפשים את הטוב בבן אדם השני לא את הפגמים, וגם אם יש פגמים לא להזכיר אותם בקטע של העלבה אם כבר בקטע של ביקורת בונה אבל לא נראה לי שזה מצב. נראה לי שהוא פשוט בן אדם עם חוסר ביטחון עצמי שבשביל לנסות לפצות על כך יורד עלייך ובכך מעלה לעצמו את הביטחון.הוא לא מכבד אותך ולא מגיע לך יחס כזה. תעשי לעצמך טובה אל תישארי איתו, את נשמעת כמו אישה טובה שנותנת מעצמה הרבה בשביל הבן זוג (אמרת שאת מחמיאה לו כל הזמן)ולא מגיע לך לקבל יחס כזה מה גם שעם הזמן זה רק הופך להיות יותר גרוע.זה אמנם נשמע קלישאה אבל באמת מגיע לך מישהו יותר טוב שמנסה רק להעלות לך את הביטחון ונותן להרגיש כמו מלכה ולא מישהו שרק יורד עלייך. מקווה שעזרתי.