אין לי חברים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום לדוקטור. אני בחור בן 28, גרוש, עם שני ילדים בני שלוש ושנה, עובד בהייטק בת"א. כמעט ואין לי חברים. כל החיים כמעט ולא היו לי חברים. ההורים שלי רוסים שמזכירים בהתנהגות שלהם את הדמות של "לובה" מארץ נהדרת של פעם, ועקב החינוך האומלל שקיבלתי מהם, לא הצלחתי להסתדר מבחינה חברתית כל חיי. ההורים שלי לא חינכו אותי לטפח את עצמי. הייתי ילד שמן, ואנשים נרתעו מהמראה ומהאופי האומלל שלי. בנוסף עברנו דירות ובתי ספר פעמים תקופות, ולא הצלחתי להחזיק מעגל חברים בשום בית ספר שהייתי בו כל חיי. עזבתי את הבית בגיל 18 כשהבנתי שההתנהגות שלהם והתרבות שלהם של הצעקות והריבים הבלתי פוסקים בבית מספר פעמים ביום, בלתי תקינה. רזיתי עשרות קילוגרמים והתחלתי לטפח את עצמי. גם בצבא לא הצלחתי להחזיק מעגל חברים עקב מעברים תכופים בין יחידות והאופי הגרוע שלי עקב החינוך הכושל. גם מהלימודים האקדמאים לא נשארו לי כלל חברים. עם השנים הקדשתי את כל האנרגיה באשתי, ולא בטיפוח הקשר בחברים הספורים שהיו לי, וכך אחרוני החברים איבדו איתי את הקשר. למזלי, הנורמות החברתיות שלי שופרו בסופו של דבר ב-10 השנים האחרונות, בזכות שירותי הצבאי, הלימודים האקדמאים, והחיים עם אשתי והנזק מהחינוך של ההורים שלי תוקן ברובו. לפני כשנה התגרשתי בעצב רב מאשתי אחרי שזו התחרפנה לחלוטין בגלל שני הילדים שנולדו, ועברתי לת"א. הבעיה היא שכמעט ואין לי חברים. החברים המעטים שנשארו לי מהתיכון נעלמו כשמצאו חברות רציניות או התחתנו. אני אוהב לצפות בסרטים הוליוודים, לשחק במשחקי מחשב, לטייל, לצלם, להלחין מוזיקה, מדע, דברים כאלה. אני כלל לא מתחבר למועדונים / בארים, ומתנזר מאלכוהול ( לא אוהב ). יש לי בקושי כמה עשרות חברים בפייסבוק. אני בחור די שקט, אבל אין לי בעייה להתחיל שיחה עם אנשים. המשכורת שלי גבוהה מאוד, אך לצערי לא נשאר לי הרבה כסף עקב המזונות הגבוהים מהגירושין, ואני גר בדירה קטנה מאוד באזור יד אליהו בת"א, לא ממש קרוב למוקדי הבילוי. וגם אם הייתי גר במרכז ת"א, לא בטוח שהייתי מתחבר לחיים כאלה. אני מנסה בכל כוחי לחדש קשרים עם חברים מהעבר, אבל זה בקושי עובד... לכולם יש כבר מספיק חברים / נשים וילדים ודאגות אחרות. חוסר החברים ממש מדכא אותי. אני לא צריך אלף עאלק חברים בפייסבוק. אני כולה צריך כמה חברים טובים בחיים האמיתיים. ראיתי שהפנית מישהי עם בעיית חוסר חברים למדור "עניין" ב-"עכבר העיר"... אבל אני לא בטוח בשבילי שמשם תבוא הישועה. דוקטור... מה עושים?
לא ברור ממה אתה חושש או מסתייג לגבי הפעילויות שמתפרסמות במדור 'עניין'. רוב מי שמגיע לדברים האלו מצוי בדיוק במצבך. עוד מה שפתוח לפניך זה ערבי פנויים/ות. אם יש לך קושי, שנקרא 'חרדה חברתית', עליך לפנות לאיש/ת מקצוע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם