דילמה -זוגיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני בת 34, רווקה, בגיל שבו מצופה ממני להיות נשואה/בקשר שמוביל לכך, אך האיש איתו ארצה לחלוק את חיי טרם הופיע.. ומשכך, אני מתמודדת לאחרונה עם דילמה שהציפה אותי לאחר הכרות עם בחור שלא מזמן הכרתי- גרוש+1, שלאמיתו של דבר איננו עומד בדרישות הסף שלי, גם בגלל מצבו המשפחתי וגם בגלל דברים נוספים אך חשוב לציין שאני נהנית מהזמן שאנחנו מבלים יחד: אנחנו מדברים, רואים סרטים, מתחבקים המון, וכן, לאחרונה גם עושים סקס. אני די חיה את הרגע ומנסה להסיט את המחשבות המתגנבות לראשי מדי יום של מה יהיה הלאה. החשש שלי הוא מבזבוז זמן יקר- בזמן שאני מקדישה לבחור (והזמן הפנוי שלי די מועט גם ככה) יכולתי להקדיש למציאת זוגיות לשביעות רצוני המלאה. מצד שני, עברה כבר שנה וחצי מאז הקשר הרציני האחרון שלי, בה כן הקדשתי את זמני הפנוי בחיפוש אחר זוגיות (דייטים, הכרויות באינטרנט, יציאה למקומות בילוי) ותכל'ס לא קרה כלום משמעותי. בנוסף, בינתיים ככל שעובר הזמן אני גם נקשרת לבחור והקשר נעשה סבוך ורגשי יותר והדילמה מעמיקה יותר כי אני לא חשה שלמה עם הקשר. גם בני משפחתי מופתעים מקשר זה משום שהם מכירים את דרישות הסף שלי ויתרה מכך, לכי תסבירי לאנשים מהדור הקודם (והשמרני יותר) שאני פשוט רוצה הפוגה להנות מהביחד של גבר ואישה, בלי לחשוב מה יהיה ומי מתאים, למרות שעד היום זה לא היה דבר שבשגרה עבורי. מבקשת התיחסות כנה למצבי.
היכולת 'להתפשר עם המציאות' אינה מגרעת אלא יכולת אישיותית חשובה ומועילה. פרפקציוניזם נשמע אולי טוב או משובח, אבל לרוב יותר מזיק מאשר מועיל. ממה שכתבת נראה שסוף סוף טוב לך, אבל לא טוב לך עם זה... צרות של עשירים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם