לתשומת לב

שלום, אני בת 33, יוצאת עם גבר בן 47 כ-3 חודשים. השבוע הוא סיפר לי שבגיל 40 הוא עבר התקף לב ובעקבותו צנתור. מאז, אני לא מפסיקה לחשוב על העניין..גם ככה פער הגילאים ביננו הוא לא דבר שבשגרה והחשש העיקרי שלי (עוד לפני שידעתי על הניתוח) הוא שעוד כמה שנים מעטות יהיה "זקן" בשבילי. חשוב לציין שהוא נראה אדם בריא לחלוטין, הוא מתפקד מעולה בכל הבחינות ואם לא היה מספר לי לא הייתי מעלה בדעתי שזה מה שהוא עבר. הבנתי שהוא מטופל עדכנית באספירין לדילול הדם ובכדור נוסף להמסת השומנים בדם וזהו. לאחרונה אני חשה שזה "תיק כבד מדי" עבורי..השיחות ביננו על המקרה גרמו לי לחשוב שהוא מכניס אותי לעולם המבוגרים טרם זמני ולו הייתייוצאת עם מישהו בן גילי (ויצאתי) אין סיכוי (סביר) לנהל שיחות כאלה.. מה גם, יש תמיד חשש שמי שעבר דבר כזה, מועד לפורענות שוב. ברור לי מצד שני שהבריאות ואריכות הימים היא בידי האל ואדם, בריא כמו שור, יכול מחר לעבור את הכביש ולא להיות איתנו יותר.. אז למה זה כל כך מפריע לי? אשמח להתיחסות. שבת שלום

לאלמוג שלום. לא צינת האם יש לך ילדים,אוהאם יש לו, סביב ענין זה הייתי מרחיבה את תשובתי.

אני רווקה ללא ילדים. הוא גרוש עם ילדה אחת בגיל העשרה.