קנאה אובססיבית

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

21/02/2011 | 11:49 | מאת: חן כהן

שלום, אני בת 29. ובזוגיות 3 שנים. אני קנאית אובססיבית. הייתי ככה מגיל 16. מאז החבר הראשון שלי. חשבתי שהזמן יעשה את שלו. היום אני מסתכלת אחורה, וחושבת, אז הייתי בת 16, גיל ההתבגרות, לא היה לי בטחון עצמי, כי הייתי שמנמונת וכדומה.. אבל היום, בגיל 29, מינוס 15 קילו, אישה יפה, מסיימת תואר, עם עבודה טובה.. ועדיין, כלום לא השתנה. הראש שלי משדר לי 24 שעות ביממה, מחשבות על בגידה, בראש שלי, הוא בוגד עם כל אחת שרק עוברת ברחוב ומחייכת. אני בודקת את הפלאפון שלו כמה פעמים ביום.. בלילה אני קמה משינה ובודקת את המחשב כדי לראות היכן בדיוק הוא גלש.. עשיתי את זה מתחילת הקשר, והוא יודע שאני עושה את זה, כי אני מתפרצת עליו לפעמים על טלפונים ונשים לא מוכרות בפלאפון. הוא מצידו, נותן לי חופש מוחלט, מאמין בי במאה אחוז. ונמאס לו, אני רואה עליו עד כמה נמאס לו. והוא אומר לי "תני לי את החופש שלי.. ורק את תרוויחי מזה..". הוא מרעיף עלי אהבה כל היום, ומבחינתו נותן לי להרגיש הכי טוב בעולם. ומי שיסתכל עלינו מבחוץ יגיד לעצמו - מה הוא עושה עם המטורפת הזאת..? הלכתי לטיפול קואצ'ינג, במטרה להעלות את הביטחון העצמי, כי אומרים שקנאה נובעת מבטחון עצמי נמוך.. אני מנסה ליישם את העצות שקיבלתי. אבל כלום לא עוזר, כי מי שבאמת מרגיש אפס, כנראה זה לא יעבור לו כל כך בקלות.. אני יודעת שאני צריכה לטפל בעצמי, אבל עכשיו אני רק רוצה לישון בשקט בלילה, ולא לקום ולהקיא כי המחשבות עושות לי כל כך רע.. כי במחשבות אני באמת תופסת אותו בוגד בי, מעיפה אותו מהבית, ואומרת לעצמי שאני לא טיפשה, ידעתי מראש, הכנתי את עצמי. האם יש דרך, אחרי כל כך הרבה זמן, של הרגשה כזאת, לגבי עצמי, לצאת מזה?? האם אני אוכל מתישהו לפתח מערכת יחסים בריאה? אני כל כך רוצה את הקשר הזה, אנחנו מדברים על חתונה.. ואני אומרת לעצמי שאולי אני אשתנה אחרי החתונה, אבל עמוק בפנים יודעת שלא. אני רק רוצה להיות בחורה בריאה. כמו כלפי חוץ.. כמו שכולם חושבים שאני.. אפילו הוא חושב שאני בסדר, הוא אומר לי שה99% מפצים על האחוז אחד שלא בסדר. אבל זה לא נכון, כי הוא לא יודע מה בדיוק הולך לי בראש וכעד כמה הוא חולני. עד כדי כך שאני רוצה להתנתק מהכל, לסגור את עצמי בחדר, ולדעת שרק אחרי שוויתרתי על הכל, המחשבות יעלמו כי אין לי יותר על מי לחשוב. אני אוכל לצאת מזה? אנשים יוצאים ממצבים כאלה? אנשים באמת מחייכים ובאמת מאמינים בעצמם ובמה שיש להם ובמה שהם השיגו? איך זה יכול להיות? איך לגרום לזה לקרות? תודה..

לקריאה נוספת והעמקה

ניתוץ כאוב של אמון אי שם במהלך החיים, או אמונה עצמית שבעצם אינך ראויה לאמון, מביא רבים וטובים לבניית מנגנוני ביטחון כדי שהדבר הנורא הזה (בגידה ונטישה) לא יקרה. מדובר בתפיסת עולם שלא קל לזהות אותה (כי היא תסתתר) ואת המקור לה, ובהתנהגויות שמשרות ביטחון ולכן לא קל לוותר עליהן. זו הסיבה שעליך להפסיק לחפש פתרונים בעצמך או באמצעות עיצות טובות של אנשים טובים. את זקוקה למומחה, וכל מה שלא נקרא 'פסיכולוג/ית קליני' סביר שיותר יזיק מאשר יועיל. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

24/02/2011 | 12:08 | מאת: חן כהן

היי אני אכן מבינה את זה. קבעתי התחלה לטיפול בשבוע הבא. אני מקווה שזה יהיה יעיל ואפקטיבי, כי אני באמת רוצה להיות מאושרת. תודה רבה חן

12/07/2013 | 11:48 | מאת: שרון

אני אשמח לכיוון למי לפנות אני נמצא עם אישה כזו כבר מעל לשלוש שנים ואני סובל בצורה מחרידה כל יום אחרי העבודה אם אני מאחר הבית ב 1 דקה מתחילה לצעוק ולהגיד בוגד כמה שהוכחתי לה למשך השלוש שנים שאני איתה שאין אף אחת ואנשים אמרו לה והלכה לפסיכולוג ולא עזר כלוםם כלום ניסינו יעוץ זוגי הכל בגללה איבדתי את עבודתי מה עושים עם בנאדם כזה??? אשמח לכיוון בן זוג מיואש כבר נ'ב יש לנו ילדים משותפים ואני כבר מתחיל לפחד עליהם הם בני 10 חודשים

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה