פרידה

שלום, כתבתי כאן לא מזמן ואני פונה שוב לגבי ההתפתחויות. בקצרה, אני בת 37 ובעלי 38 נשואים כ- 7 שנים + 2 ובחודש 9 להריוני השלישי. לפני כחודשיים בעלי פתח עסק עצמאי וכנראה החליט להיות עצמאי בכל התחומים הכוללים גם את הקשר עמי לצערי..... אני מנסה לדובב אותו מזה כחודשיים והוא רצה לשוחח עמי רק לאחר הלידה. מבחינתי זה היה סיוט כיוון שכבר הרגשתי שתמו הנישואין לאחר שעבר במפגין לישון בסלון ולצאת לבלות עם רווקים, מעשים שהוא מעולם לא היה עושה בעבר. אתמול לאחר חקירות שלי הוא גילה לי שכל השנים הללו הוא "שיחק משחק" של לרצות את כל העולם כי כך חינכו אותו והוא כבר אינו מעוניין לשחק את המשחק. הוא טוען שהיתי עיוורת שלא ראיתי את הנולד. הוא ציין כי מזה כשנה וחצי הוא נתן לי סימנים שאף אשה אחרת בעולם לא קיבלה.... לציין שבתנו הקטנה בת שנה ושלושה חודשים והריון זה שהוא כל כך מתנגד לו היה על דעתו רק שכיום הוא מתנער ממנו. יוצא שאתמול חקירתי "השתלמה" לי וקיבלתי הודעה רשמית על כך שהוא מאוד מעוניין להיפרד ממני בהדגשה הלוך ושוב על רצונו לשמור על קשר עם הבנות. אני צפויה ללדת עוד כשבועיים, בכיתי אתמול במשך שעות, עיני אדומות ונפוחות מבכי, לא הצלחתי לישון, אין לי תאבון, אין לי מוטיבציה לשום דבר. עד לפני כחודשיים היתי האדם הכי מאושר, וכעת האדם הכי אומלל. מה לעשות?

אני בדיוק ממתינה לתור אצל פסיכולוג ויש לי כמה דקות פנויות אז נכנסתי הנה . תודה רבה