חשוב בבקשה..

היי, יש לי שאלה בקשר למשהו שמלווה אותי זמן רב ומציק לי מאוד. אני בת 23, נשואה כשנה ואמא לילדה בת כמה חודשים. אני ובעלי ממש ממש לא מסתדרים,רבים המון . אבל זה לא מה שבאתי לספר, אני מאוד קנאית, ונראה לי שזה מגיע כבר לרמה של אובססיה, בהתחלה זה היה פה ושם אבל היום זה ממש הרגל מגונה ,לחטט לו באימייל כל היום, להסתכל בפייסבוק של האקסית שלו כל יום ולילה, משהו שאני בעצמי לא מבינה למה.. אין יום שאני לא חושבת על זה שאולי הוא נפגש עם מישהי עכשיו,אולי מדבר עם מישהי ..הוא עובד מהבוקר עד הערב ,וכל היום אני פשוט אכולת סרטים.. הוא לא יוצא לבלות אף פעם,הוא בן אדם של בית ושל חברים טובים ולא יותר.. אפילו שאמר לי שלעולם לא בגד בי אני עדיין חושדת וחושבת על זה כל שעות היממה..זה לא מרפה ממני,קשה לי עם זה ,מרגיש לי חולני. אם הוא ידע שאני ככה עוד היום הוא יעזוב כי תמיד אמר לי שזה דבר השנוא עליו. אני צריכה ללכת לטיפול? מה לא בסדר בי?

את כותבת: מה לא בסדר בי? אין שום דבר לא בסדר איתך. נהפוך הוא, את בסדר גמור. את מטפלת בתינוקת מזה מספר חודשים, הוא עובד מהבוקר עד הערב, לך יש שעות רבות של "פנאי" שבהן את מתעסקת ומטופלת בתינוקת קטנה ואת עושה את כל המוטל עלייך ועל הצד הטוב ביותר. הוא מצידו, נראה על פניו כי הוא בעל אחראי, בעל שעובד למען משפחתו, דואג שלא יהיה מחסור ולראייה,לא אמרת מילה בנוגע למצבכם הכלכלי, הווה אומר שהוא בעל אחראי ומסור לאישתו ולילדיו ולביתו. את מציינת עובדה שהוא אדם של בית ושל חברים טובים,הווה אומר שהוא מחפש את האוירה הביתית ואינו תר ומחפש אחרי ריגושים אחרים. את מתארת אדם טוב,בעל מסור, אדם בעל אחריות-מה טוב מכך? דעתי היא כי עקב העובדה שאת מבלה ונמציאת שעות רבות בבית, יחד עם התינוקת, ללא בעלך,אינך מעסיקה את עצמך בדברים אשר יעשו לך טוב, אלא "מבלה" בפייסבוק , שאינני פוסל זאת כלל ועיקר, אולם לדעתי עלייך למצוא תעסוקה כלשהיא אשר תגוון את חיי היום יום והרי כבר נאמר- "הבטלה היא אם כל חטאת". אינני בא חו"ח לומר לך שאת מתבטלת, אולם התעסקות עם ילדה , תינוקת אשר דורשת תשומת לב 24 שעות ביממה ומי כמוך יודעת זאת, מתישה. בכל זאת את חייבת למצוא זמן ופנאי לעיסוקים אחרים אשר יגוונו את מהלך היום. את שואלת אם את צריכה ללכת לטיפול. ובכן, אינך מתארת מצב של חולי כלשהוא, כתיבתך ברורה , מסרייך ברורים. לא הייתי קורא למה שאת חושבת טיפול, אולם בהחלט אני חושב שהינך זקוקה לתמיכה וייעוץ בקשר למהות ואופן ניהול הזוגיות במצב אותו את מתארת, ייעוץ אשר ישלב בתוכו את כל מרכיבי הזוגיות, את ובעלך, הילדה, עבודתו, זמן איכות שחייבים למצוא גם כאשר ישנה תינוקת, וכן ייעוץ פרטני לאופן חייך היום יומיים. ברור ונהיר הוא כי במצב אותו את מתארת, קשה לך , ובשל כך , הינך זקוקה לאותה תמיכה אותה ציינתי, אשא יכולה להתבצע רק בעזרת אנשי מקצוע המתמחים בתחומי הזוגיות והחברה. בנוסף , יש לקחת בחשבון כי את אימא צעירה , צעירה בגיל וודאי צעירת ניסיון בגידול תינוקת, ניסיון אשר מגיע עם הזמן, אך נכון לרגע זה את מתמודדת עם קשיים "נורמליים" של תחילת חיי זוגיות משותפים. בליקח בחשבון את כל האמור לעיל, את בסדר גמור אך זקוקה להדרכה וייעוץ. בברכה, מוני (אין לראות באמור לעיל תחליף לחוות דעת מקצועית)