מאוהב

שלום, אני לא יודע מה יש לי. אני די "מכור" לבחורה שאני יודע שאני הפכתי לידיד טוב מדי שלה ואני לא אצליח להיות החבר שלה, למרות שאני די מאוהב בה וחושב עליה כל היום. בבקשה, איך אז "להגמל" ממנה? אני באמת רוצה לשכוח ולהמשיך הלאה...! =\

יוני, אני מרשה לעצמי להביע את דעתי למצב שאותו אתה מתאר. ד"ר אברהם כותב בתשובה כי חסרים פרטים כמו גיל וכו'. ברצוני לתת לך דוגמא אשר מתארת יותר מכל את המצב שבו אתה נמצא ואשר אינה קשורה לגיל. בראיון שנערך עם איש העסקים המצליח , אלי פפושדו, שהוא כיום בן למעלה מ-80, ויש לו ממש את כל מה שאדם היה רוצה , הכל מבחינה חומרית, נשאל, מה חסר לו ולמה הוא מתגעגע יותר מכל? תשובתו הייתה: "אני מתגעגע יותר מכל לבת זוגתי כשהייתי בן 40." עברו למעלה מ-40 שנה והוא עדיין חושב עליה. קשה לי לבוא ולומר לך כי ההגיון צריך לגבור על הרגש כי זו תהיה אשליה. אתה יכול להעסיק את עצמך כל יום וכל היום, בין אם בעבודה, בין אם בעיסוקים אחרים, אך בסופו של יום אתה הולך לישון ומוצא את עצמך חושב עליה. כותב ד"ר אברהם-"מבחן בגרות". וממשיך לכתוב כי יש להוריד החלטה כי ההתמודדות אינה אפשרית ותובנה בוגרת. אם כך הוא הדבר, הכיצד ניתן להסביר את עובדת היותו של איש העסקים אלי פפושדו מוצא את עצמו בריקנות למרות עשייתו הבלתי פוסקת? בסופו של יום , גם הוא הולך לישון לבד ונותר עם המחשבות של אהבתו האבודה של לפני למעלה מ-40 שנה. זה אומר את הכל. צא וחפש את התשובה כי אין תשובה. כל אחד בנוי אחרת-אחד יקבל את העובדה כעובדה מוגמרת וימשיך הלאה בחייו, והאחר יישאר במחשבותיו וייקרא "תקוע במקום". אני לא רואה שום פסול בהרגשותיך והן רק מראות כי הינך אדם רגיש,אוהב , אולי קמעה תמים, אך הכל יחסי. בעיניך היא שווה את כל העולם ומלואו וכל מה שייעצו לך , לא יעביר את הרגשותיך אלא אולי, וגם כאן אני מסייג את עצמי באומרי את המילה אולי, הזמן יעשה את שלו. אני מאחל לך כי תמצא את האהבה שתכהה את החושים, המחשבות , ויותר מכל,את הגעגועים ותעביר את רגשותייך למישהי אחרת שתזכה לאדם כמוך. ואולי, באמת תזכה(וגם היא) והיא תהיה בת זוגתך-ימים יגידו. בברכה, מוני

אשמח אם תשמע ותקשיב לשיר, ובייחוד המילים של השיר הבא: "על לחם ועל מים" בביצועם של סטלוס ואורן חן. אחרי שתקשיב לשיר, אשמח אם תעביר מסר ותגובה באתר לעניין הרגשתך. בברכה, מוני