ADD

שלום ד"ר, אני מעל שלושים עם ADD, שנים על גבי שנים הייתי בטוחה שמצאתי את הייעוד שלי בחיים והלכתי ללמוד כל מיני קורסים ולימודים גבוהים, שלא תרמו והביאו אותי לסיפוק ואף היו בזבוז מוחלט ותפל.ואני לא עוסקת בכלל במקצוע הזה, אלא במקצוע שמפרנס אותי שאני לא סובלת.מלווה אותי חוסר סיפוק ומרגישה שביזבזתי את החיים שלי לריק ואני רוצה ללמוד בכלל משהו אחר שיתן לי פרנסה ומצד שני אוהב ויהיה מספק. הבעיה היא שמה שאני מוצאת או שנגמרה ההרשמה או שהלימודים מאוד ארוכים ואינטנסיביים והמקבילות הגמישות (מכללות למינהן) לא עומשדות בסטנדרטים אליהם אני שואפת.מאחר ואני כבר לא בת 20 שימכרו לה לוקשים.אז מה עכשיו? אני בעלת לקויות למידה לא מסוגלת בכלל להתרכז במשהו אחד, לשבת וללמוד ארבע שנים ועוד בגילי המופלג, צריכה לוותר על עבודה ופרנסה ולשכוח מהכל? ז"א לעזוב את כל הנוחות היחסית בשביל עוד ארבע שנים של השקעה לא מובטחת, אולי אקבל סוף סוף תואר שאליו אני מייחלת אבל האם אצא מהבור שבו אני נמצאת? לא מספיק השכלה, לא מספיק סיפוק, לא ממוקדת, רוצה ככה ורוצה אחרת? מה עושים במקרה הזה?

אפשר להתחיל בכל גיל...אבל כשאתה כבר מבוגר אתה צריך למצוא דרכים לפרנס את עצמך ולהיות עצמאי אין לך כבר במי להתלות. אני מקווה לא לפגוע, אבל ניראה שאתה לא ממש רוצה לענות בפורום ויש תחושה שאין רגישות בתגובות שלך,לפחות זו ההרגשה שלי.