מה דעתך?
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
יש לי חברת נפש יחידה כ 3 שנים.אנו נפגשות מדי יום בדכ ללא בעלים.בעלי לא אוהב לצאת,תמיד מרגיש לא טוב,כך שאני כל הזמן לבד.הכרתי לה את חברתי השניה הטובה. אותה חברה החלה להזמין אותה למפגשים חברתיים ללא ידיעתי ואחכ הדבר היה נודע לי מאנשים שראו.חברת הנפש שלי טרחה לספר לי על כך והערכתי זאת.בפסח שתי חברותי יזמו יחד טיול משותף עם הבעלי ולא ידעו אותי עלכך. הדבר נוע לי אחכ מחברת הנפש שלי שטענה שבמקרה נפגשו. אינני בית משפט ואני מודעת לכך שלא צריך לקבל את אשורי לחברות בין שתיהן, אך, בכל זאת אני מרגישה מאד מאד פגועה.חברתי אומרת שהיא לא צריכה לדווח לי לאן היא הולכת...אני לא הייתי מעלה על דעתי להזמין ליציאה חברה טובה של חברתי מבלי לשתף או ליידע אותה..אני חושבת שעדיף לומר את האמת בפנים מאשר להתנהג כבת יענה. מה דעתך ,איך ניתן היה לנהוג מבלי לפגוע בי.
אני אומר לך משהו שעלול להשמע שמרני. מאחר וקרה לי מקרה דומה לשלך (פעמיים)הפסקתי להיות קופידון חברתי. יש לי נטייה לרצות לקרב בין אנשים וליצור מעגלים חברתיים מתוך טוב לב וזה לא עובד בד"כ. אם הייתם מכירים אולי ביחד בתוך מעגל חברתי אז זה היה שונה, אבל מאחר ואת זו שהכרת כל אחת בנפרד...אין טעם לשדך, זה סתם גורם למשולשים הרסניים. זה לא משנה מה היא הייתה עושה, כי בסה"כ אפשר לגמרי להבין אותך..אני היתי נפגעת ולא היתי עושה דבר כזה, אבל לאנשים יש נטייה שלא להתחשב באנשים אחרים, לא כולם זכים וטהורים ובטח לא רודפי צדק, ועל כן יש לומר תעזבי את העיניין, זה איך שאני רואה את זה אבוד מאחורייך כבר, תתקדמי וכל מה שנותר לך זה להשלים עם המצב שהן התקרבו גם.
חברויות הינן עניין דינמי ואין צורך להפגע אם היותך במוקד החברותא משתנה, כך שלפעמים את בשוליים. גם לך יהיו במהלך החיים מוקדי משיכה חדשים שישנו את המרקם החברתי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם