חוסר אמון בבן הזוג
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב. אני חיה חיים משותפים עם בן זוגי שנה וחצי אחרונות. לפני הקשר הנוכחי יצאנו מס' פעמים ותמיד זה הסתיים מאחר והוא המשיך להכנס לאתרי היכרויות ולהשתובב לו. לפני שנה וחצי הוא החליט שדי ושהוא רוצה להתארגן על עצמו בחיים. עברנו לגור יחד ומאחר ששנינו מתנגדים לחתונה אנו חיים יחדיו ואני בהריון מתקדם. לאחרונה החלו להיות לי חששות מהקשר. אני כל הזמן בודקת אותו, מחפשת אותו, זורקת לו מילים על בחורות אחרות. החשש שלי הוא שבהמשך החיים שלנו הוא יחזור לסורו ואני אשאר עם ילדים ובלגן. לציין שבהתנהגותו הוא לא גורם לי לחשוב את הדברים. הוא איש של בית, חשבונות הטלפון שלו מינימאלים, אני בודקת מחשב ואין שם כלום, הוא כבר לא יוצא בלעדי, כל הזמן סביבי ומחכה בציפיה לילד הראשון שלנו. יש מצב שההורמונים מדברים בשמי. מה עושים??? איך נותנים לעבר להעלם ולהמשיך לחיות את ההווה והעתיד? יש מצב שאני בתוך תוכי עדין כועסת על מעלליו בעבר וקשה לי לא להטיח זאת בפניו.
קל לאמר מה אין פה: אין כאן עניין של הורמונים. קצת יותר מורכב לשער מה יש פה: אולי חוסר שבעות רצון מהזוגיות ונסיון למצוא סיבה לריב ולהתנתק? אולי קושי בהתבגרות? אולי תפיסת עולם שבה האישה והילדים נהיים לעול על הגבר שאמור להגיב בנטישה? ניתן לייצר רשימה ארוכה של אפשרויות, אבל נראה שמה שכדאי לך לאמץ זה אורח חיים שרווי תקשורת טובה: תשבחי את בן זוגך שהוא כל כך 'שונה' בהתבייתות של ושלעומת העבר. חעבירי לו את שימחתך שההורות היא עניין שמתפתח אצל שניכם ביחד. תשדרי לו עד כמה טוב לך שהזיווג שביניכם הוא חזק ויציב ללא התמיכה של ניירת הרבנות, וכיוצ"ב. תיישמי חכמת חיים פסיכולוגית ישנה שאומרת ש 'הנבואה מגשימה את עצמה': ציפיה לבן זוג בעייתי תייצר אצלך שדרים שליליים שיעצבו גבר שיבעט וינטוש. ציפיה לבן זוג שהוא שותף אמיתי יחזקו את הפן הזה, שאת מעידה כי הוא קיים, עוד יותר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם