להציל משפחה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום.אני בת 32 ואמא ל4 ילדים נשואה 12 שנה אחרי ילד שלישי בעלי יתחיל לעבוד בשתי עבודות ולא יסכים לי לצאת לעבוד ואני יתפטרתי ואחר כך ניכנסתי להריון רביעי וילדתי לפני 8 חודשים עוד ילד ועכשו כבר 3 שנים אני בבית ב4 קירות ועם 4 ילדים אני מרגישה שאני לא יכולה ככה יותר ואני נכנסת לדיכאון .אין עזרה מאף אחד ובמיוחד מבעלי הוא ביכלל לא נימצאה בבית ולא מבין אותי איך אני מרגישה ובשום אופן ופנים לא מסכים לי לצאת לעבוד הוא לא נימצאה בבית לא בלילות כי עובד שמירה ולא ביום אני מרגישה שלא יכולה יותר ככה אבל לא רוצה להיתגרש .מה אני יכולה לעשות כי הדיבורים איתו לא עוזרים הוא פשוט חירש לא רוצה לשמועה כלום אני גם דואגת לו יש לי פחדים שמעבודה קשה כזאת הוא יכול להיות חולה ואז לא יודעת מה יהיה .נישאר לי רק לעזוב אותו אבל אני ממש לא רוצה את זה .תודה מראש.
דנה, א. עובדתית אתם זוג עם 4 ילדים שיהיו בריאים. ב. את מציינת שבעלך עובד יום ולילה. ג. ראי את הפן החיובי שבעניין אצל בעלך: אתם זוג עם 4 ילדים , הווה אומר 6 נפשות. בעלך יודע זאת והוא המפרנס היחידי בבית והוא נושא באחריות ועול כבד , והכל לספק את כל צרכי המשפחה. הכל מראה על אדם/בעל/אבא אחראי ומסור לבית ולמשפחתו. בתוך תוכך את יודעת כל מה שציינתי ולכן את גם כותבת שאת לא רוצה לעזוב אותו ולדעתי בצדק רב. מפנייתך עולה כי גם את דואגת לו מאוד ("יש לי פחדים שמעבודה קשה כזאת הוא יכול להיות חולה"). אך טבעי כי תינוק בן 8 חודשים זקוק וחייב את אימו, חיקה וטיפולה בו והרי הוא תינוק רך וזקוק לך מאוד-את אימו ואת מעניקה לו את מה שהוא זקוק לו, נפשית, רוך,חיבה,אהבה,מסירות ויציבות. לעצם עניין הרגשתך ש"את לא יכולה ככה יותר"- אך טבעי כי אדם אשר 3 שנים נמצא בבית ונושא בנטל(במובן החיובי של המילה) של טיפול וגידול 4 ילדים ירגיש כפי שאת מרגישה-זה מתיש , מעייף וכמובן, כל זמנך נתון לטיפול בילדים והרבה מכך משליך על הרגשתך . אינני יודע ואינני מכיר את מניעיו של בעלך למנוע ממך לעבוד ועוד את מוסיפה כי אתם מדברים והדיבורים לא עוזרים. רעיון ראשון: צאי לערב יחד לבד עם בעלך ללא הילדים , ללא הגבלת זמן וללא מחויבות כלשהיא. תדאגי/ו לכך (בייביסיטר וכו'). בערב נינוח ללא מחויבויות ניתן לשוחח בשלווה ולהתמקד בנושא המטריד אותך- בטוחני כי גם בעלך רוצה לשמוע ולהבין וודאי כאשר הכל נעשה באוירה נעימה. לעניות דעתי בעלך אוהב אותך, את הילדים ואת התא המשפחתי שלכם ולראייה , לא ציינת כי קיים מחסור כלשהוא בביתכם.והרי הוא עובד 2 עבודות- בעלך מסור ואחראי ועל כך אין ולא קיים ספק. רעיון שני- הבילוי המשותף יכול להוות בסיס וערוץ הידברות ואת יכולה להעלות את מצבך כפי שתיארת, לשוחח עימו ובנוסף, גם באם תמשיך להיות מחלוקת, נסי לבקש שתפנו יחדיו לייעוץ זוגי. אצל היועץ תוכלי להפגין את הרגשותייך והוא את שלו. לאור העובדה כי לא קיים ביניכם ניתוק ו/או בעיה אקוטית (כגון גירושין חו"ח) , הרי יש לשמר את הנישואין שלכם בכל מחיר. את אוהבת אותו, הוא דואג ומפרנס ובל נשכח כי קיימים גם 4 ילדים. יועץ זוגי ינסה לעזור ולשם כך הם נמצאים. בטוחני כי כל הנושא של הרגשתך ישתנה , בין אחרי יישום הרעיון הראשון ולבטח אחרי הטיפול הזוגי. בברכה, מוני
תודה מוני
יתכן שבעלך חושש שאם תעבדי זה יאותת שהוא לא מפרנס טוב. יתכן ואינו רוצה לטפל בילדים ולכן מחזיק אותך כמטפלת... כדי לעקוף תפישות עולם כאלו כדאי להסתייע בקרובת משפחה שמקובלת על בעלך כאישה נבונה - ולארגן מפגש שבו היא תסביר לבעלך שלצאת לעבודה יעשה רק טוב לכולם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם