אשתי עצלנית
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום. אני בן 29 ואשתי בת 25. אנחנו נשואים קצת יותר מחצי שנה לאחר שנתיים של קשר. לצערי אני מגלה שאישתי מאוד עצלנית ומסרבת לקבל אחריות, בכל מיני דרכים. היא לא עובדת כבר כמעט שנה. כשכל מעמסת הפרנסה נופלת עליי. העבודה האחרונה שלה היתה כשעוד יצאנו, וגם אז היא התלוננה כל הזמן שקשה לה. (בלי לזלזל אבל פקידה בשעות נוחות וקרוב לבית). כחודש לפני החתונה היא החליטה לעזוב, כשתמכתי בה ואמרתי לה שתמצא מקום שבו טוב לה. בדיעבד, נורא ככל שזה נשמע, לדעתי היא פשוט חיכתה לטבעת. היום היא טוענת שהיא מחפשת, והולכת לראיונות, ואף מתקבלת. אבל היא מחזיקה שם יום יומיים ומחליטה שזה לא בשבילה. כל זה היה פחות מפריע לי אם היא היתה משקיעה בבית. אבל את הבית היא בקושי מסדרת. מנקה רק אם יש אורחים והכל כלאחר יד בלי שום השקעה. וגם אז אני מופקד על האבק ותליית הכביסה. אני חוזר כל יום מאוחר כדי להגדיל את ההכנסות ככל שניתן, ואני שומע ממנה רק תלונות על זה שאני לא בבית, לעשות אבק, ולתלות כביסה. ולכל זה היא לוחצת שנביא ילד. אני מאוד חושש להקים משפחה בצורה כזאת ועם שותפה כזאת. ואולי הייתי פזיז מדי ולא הכרתי אותה עד הסוף. היא לא רוצה לעבוד, לא רוצה ללמוד, בקושי עושה משהו בבית, חוץ מילדים אין לה תוכניות לעתיד. ואני ממש לא רוצה לחיות כל חיי בצורה כזאת. לדעתי כל זה נובע מילדותיות אבל אני לא מוצא דרך להסביר לה ולגרום לה להתבגר ולהבין את המצב.
לא סביר שניתן להסתיר תכונות כאלו במהלך התקופה שלפני הנישואין ולכן לא סביר שהפרשנות שלך נכונה. יותר סביר להניח שאישתך סובלת, מה שנקרא בפי העם 'מדופרסת', וההתנהגויות הבעיתיות שציינת הן התוצר של הקושי שלה. ןלכן: לא חכם לטפל בעניין ע"י עיצות בזק אנונימיות. הזוגיות הטריה שלכם צריכה מעורבות מקצועית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם.