מרגישה אבודה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

21/07/2011 | 12:15 | מאת: דנה

ד"ר שלום , שמי דנה בת 33 יוצאת עם בחור גרוש (עם ילד) בן 39 כבר 5 חודשיים , במהלך ה-5 חודשים נפרדנו פעם אחת וניתקלנו בהמון ריבים וויכוחים , הבחור ממש בחור טוב, עוזר בבית , דואג לי מכבד (אפילו יותר מידי לטעמי ) ,אני מרגישה שהוא כל הזמן רוצה ומוכן לוותר על הכול כולל זמן איכות עם הבן שלו בשביל להיות איתי , כבר מההתחלה כשהכל היה ורוד וחשבנו לתומנו על חתונה הוא מיהר להציע לי נישואין - כמובן שהוא הציע בזמן ממש לא טוב (במערכת היחסים בינינו ) לא הסכמתי והכל התפוצץ. היום הוא הולך לייעוץ פסיכולגי אחת לכמה זמן , אני מרגישה שהוא לא יודע מה זה לשחרר, לתת חופש ולא חופש בימים אלא חופש אמיתי לבן- אדם ,לדוגמא אם אני רוצה ללכת באופן לא מתוכנן לחברה הוא מתרגז וטוען שזה על חשבון הזמן שלנו יחד והוא לא מוכן שאני אלך או אפילו נעלב שאני כביכול מעדיפה להיות עם חברה/משפחה על פניו מה שממש לא נכון אבל אני רוצה גם לבלות זמן איתם . אני לא יודעת מה לעשות עם הקשר הזה אני בחורה בת 33 שדי מפחדת לאבד את הזכות להקים משפחה ומיצד שני אני לא יודעת אם אנשים בהחלט יכולים לשנות גישה ולהשתנות בהתנהגות חשוב לציין שהוא משתדל וכייף לי איתו אני רואה כמה הוא השתנה אבל השאלה אם זה לא משהו שיכול לחזור לו בעוד כמה זמן ברגע שאתחתן איתו . אני מרגישה כמו כלוב של זהב . הוא יתן לי הכל אבל לא חופש כמו שאני רוצה . יש לציין שלי יש המון חברים ולא בקושי שלושה . בבקשה עזור לי אני מפחדת להכינס למשהו שיוביל לגירושים ומאוד רוצה להאמין שזה יצליח והכל יסתדר בסוף . תודה רבה דנה

לא סביר לתת לך מענה ענייני ללא שמיעת בן זוגך. את חווה תחושת 'כלואה' ויתכן והוא חווה תחושת העדר בגרות או מחוייבות לקשר מצידך. את אומרת ..."במהלך ה-5 חודשים נפרדנו פעם אחת וניתקלנו בהמון ריבים וויכוחים" כך שסביר להניח שתפיסות העולם של שניכם שונות, אבל לא ברור מי צריך להסתגל למה. את זה ניתן להשיג במפגש ייעוצי מקצועי משותף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

22/07/2011 | 19:41 | מאת: מוני

דנה שלום רב, הרי מספר ציטוטים מפנייתך: 1."הבחור ממש טוב" 2. "עוזר בבית" 3. דואג לי" 4. " מכבד אותי" 5. " רוצה ומוכן לוותר על הכל" 6. "הולך לייעוץ פסיכולוגי" ( שימי לב- מיוזמתו הוא). 7. "כייף לי איתו" 8. "הוא ייתן לי הכל" 8 ציטוטים על מהותו, טבעו והתנהגותו כלפייך. צר לי, אך אני רואה כי גם כשהכל כל כך טוב, קיימת איזו בעייה תקשורתית ניתנת לפיתרון. את מתארת בחור טוב, את מתארת בחור שאוהב אותך, את מתארת בחור שמכבד אותך והיריעה עוד ארוכה. הבחור הולך מיוזמתו הוא לטיפול פסיכולוגי. הבחור מנסה להשתפר והכל בכוחות עצמו הוא לבדו. האם גם כהשכל טוב חייבים למצוא חסרומות "מתחת לפני השטח"?-כך זה נראה מהצד. לדעתי, ולבטח , חצי הכוס המלאה הרבה יותר מלאה מאשר חצי הכוס הריקה. עצם העובדה כי את מרגישה כלואה "בכלוב של זהב" , בזאת את מסכמת בעצמך את כל הטוב שבו שהרי את בכלוב של זהב הכוללת התהגות של אדם בוגר אשר דואג לך וימשיך לדאוג לך. מדוע לחפש חסרונות במקום למצוא פתרונות? בברכה, מוני

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה