לאחר ניתוח

נניח ויאמרו לך שהלכת תוך כדי שינה ואמרו לך שאמרת או עשית משהו כזה או אחר שהיה די מביך או די נועז או די מחייב; סביר שתאמרי: ... אבל זה לא ממש 'אני'... ככה גם לגבי תקופות קריטיות כאשר את שוהה במחיצת מישהו כמו רופא או פסיכולוג. מנגנוני הבחירה וההחלטה שלך דומים למנגנון הרולטה: תמיד מוטים נגדך. זו גם הסיבה שכללי האתיקה מאד נוקשים עם אנשי המקצוע שמסכימים למגע רומנטי בנסיבות האלו: איסור מוחלט או מאסר בטוח... אם תחושתך תישאר לאחר כשנה ומעלה - סביר למצוא דרך נאותה לחדש את הקשר ולתהות מה הלאה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם .