מה לעשות?

שלום, אני בזוגיות כמעט 5 שנים, גרים יחד כשנה. גיליתי לאחרונה שבן זוגי נוטה לתקופות של מצב רוח שלילי שטוען שלא בגללי אך מתנהג אליי בקור/ניכור. אני מודעת לכך שהוא מאד עסוק ולפעמים זה גם התירוץ שלו. לא זכור לי שפעם היו לו תקופות כאלה של אנרגיות שליליות, אולי רק יום בודד פעם בשנה. אני חוששת שאצטרך לסבול ממצבי הרוח האלה כל החיים אם נתחתן. האם זה משהו שיעבור או שזהו דפוס? [הוא בן 26]

חן שלום רב, להערכתי אין המדובר בדפוס התנהגות כפי שאת מציינת. באם זה יעבור או לא, זו שאלה בפני עצמה אשר דורשת העמקה בטיב הקשר ביניכם. 5 שנות זוגיות, פעם אחת שאת זוכרת בכל שנה. בשנת מגורים אחת התהפכו היוצרות. כאן מגיעה השאלה הנוגעת למהות ועומק הקשר ביניכם. טווח הגילאים אותם את מציינת הינו טווח גילאים צעיר ומתוך דברייך הרי כי הינכם יחד מאז היותכם בני 20. גיל צעיר, התמודדות חדשה, חיים אחרים, מגורים משותפים, דיבורים על חתונה, מחשבות על מחוייבות אחרת מאשר מחויבות חברית, כל אלה יחד וכל אחד לחוד יכולים להשפיע על מצב הרוח. אלו מצבי לחץ, חרדה, חשש מהלא נודע שאלו דברים נורמטיביים ואין להשליך את המצב כיום על העתיד. קיימת אי ודאות , גם אצלך ואת מביעה זאת ומאידך גיסא, לבטח גם אצלו. לדעתי יש וקיימות האפשרויות הבאות: א. לשוחח על כל הנושאים בשקט וברוגע. ב. לתכנן מהלכים יחד בשיתוף מלא תוך כדי הפגת אי הודאות(הנוגעת לשניכם). ג. אינני חושב שהניכור והקור נובעים מחוסר אהבה כלפייך אלא כל המצב הסביבתי גורם לכל מה שציינתי לעיל. החוכמה היא לעבור את התקופה הזאת יחד ולא להישבר. מה שאת כותבת הוא מין סוג של מצב שבירה וגם אצלו זה מצב של שבירה. אין להישבר ואין להיכנע למצבי לחץ אלא לדעת איך מתמודדים איתם ואיך עוברים אותם. כפי שכבר ציינתי, הגיל והמצב הנוכחי ואי הודאות העתידית גורמים למצבי לחץ ודיבורים על חתונה מעוררים מחשבות אחרות. הצעתי היא כי תעזרי/ו באיש מקצוע , אצלו הנושאים יתבהרו ותתודרכו כיצד ואיך לנהוג על מנת לעבור את המצב הלחוץ והמלחיץ ויחד תעברו אותו ושניכם תצאו מחוזקים הרבה יותר ומוכנים רגשית ונפשית יותר להמשך החיים המשותפים. איני יודע ואינך מציינת את מצבכם הכלכלי, בין אם הינכם גרים בשכירות או לא ועוד ואולם, מצב כלכלי הוא פקטור מאוד חשוב ומכריע ליצירת מצבי לחץ. קודם שעברתם לחיות יחד, המצב הכלכלי לא היווה גורם משפיע מכריע כיוון שעלויות החיים היו קטנות הרבה יותר ומן הסתם ובכל אופן שלא נסתכל על זה, המצב הכלכלי וההוצאות הכלכליות גדלו ואף זה יכול להוות גורם נוסף למצב שאותו את מתארת. לכן , וכפי שציינתי בפתיחת דברי, איני סבור כי המדובר בדפוס התנהגות אלא אני יותר נוטה לשייך את מה שאת מתארת לשינוי נסיבות ואופן החיים שאליו הורגלתם טרם המעבר לחיים המשותפים. ייתכן כי גם סף השבירה אצלו ואולי גם אצלך הינו סף נמוך ,ואולם בכל מקרה ניתן לשנות זאת והכל יחד , בשיתוף מלא, שקיפות מלאה והעזרות באיש מקצוע המתמחה בהסתגלות חברתית ובכל הנוגע לזוגיות, והרי ההסתגלות החברתית היא כהסתגלות לזוגיות מאחר והמדובר בכל מקרה על הסתגלות שונה לאופן החיים עד כה ועל כן, סבורני כי נכון יהיה להעזר באותו איש מקצוע המתמחה בכך. בברכה, מוני ( דעתי אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי)

איננני יודעת להגיד לך האם זה יהיה המצב ואם ם בעתיד תצטכי לסבול מצבי רוח. שלו. אך מה שברור שכרגע אתם במצוקה חכי מעט וראי אם אכן מצב הרוח לא ישתפר , תתיעצו עם איש מקצוע, זה לא אומר דבר לגבי מצבי רוח עתידים.