בעיה חברתית מעיקה

היי, אני בת 21 ויש לי בעיה שמאוד מפריעה לי. לפני בערך כמה שנים היה לי ריב מאוד גדול עם רוב החברות שהיו לי אז (אפשר לומר שהם די חיפשו "להעיף" אותי מחברתם. מאז נשארתי עם כמה חברות שגם הלכו והתמעטו עם השנים (סיום בי"ס, אחת חזרה בתשובה..), מאז אני מנסה למצוא את עצמי מבחינה חברתית היו כמה פעמים שחשבתי שמצאתי חבורה של חברים אבל גם זה התפרק לפני הצבא. כיום אני כמעט לגמרי לבד חוץ מכמה חברות מהצבא שאני רק מדברת איתם מדי פעם בטלפון אבל זה לא חברות אמיתית ועמוקה כי להם יש חברות טובות מילדות ואני מרגישה תקועה ומבודדת. עם השנים הבנתי שהבעיה הזאת היא בגללי, אני לא מצליחה להעמיק קשר עם אנשים לכדי קשר אמיתי ועמוק, אני לא נותנת מעצמי לאנשים, לא משקיעה בקשרים, אני די חסרת בטחון ובגלל זה אני לא מביאה לידי ביטוי את הצדדים הטובים שבי כי מי שמכיר אותי אחרי שאני נפתחת דווקא כן אוהב את האופי שלי. הבעיה הזאת ממש מציקה לי ומשבשת לי את החיים. זה מלחיץ אותי שאני בת 21 ואין לי עדיין מעגל חברים יציב שלכולם כבר יש , אני בן אדם שצריך חברים סביבו והבדידות הזאת מקשה עליי בכל תחום. אני רואה אנשים יוצאים ומבלים, טסים לחו"ל, נוסעים לים עם חברים ורק אני נשארת בבית כי אין לי עם לצאת (אני אוהבת לבלות). ואני חייבת לציין שפעם דווקא הייתי מוקפת חברים ואני גם בחורה יפה שגברים מתחילים איתה וגם איתם אני מרגישה חברת ביטחון וישר מרחיקה אותם. זה לא בגלל מראה או משהו, יש לי חוסר ביטחון בגלל הבית שבו גדלתי (משפחה דפוקה) וגורם לי להרגיש שונה מאחרים וכתוצאה מכך נוצר בי חוסר ביטחון שמונע ממני לפתח קשרים חברתיים.

לעדן שלום. ההצעה הקבוע ששיות עם איש מקצוע יעזרו, יהיה מיותר להוסיף , כי את בוודאי יודעת. אך בכל אופן יש לשים לב לקושי ממס הבטים.1. חרדה חברתית - " והמשפט שעובר אצל הוא מה אומרים או חושבים עלי". ןומכאן קושי להתקרב לאחרים. 2. סף תיסכול: לא יכולה לסבול כאשר הדברים אינם מתאימים לך.ואז את נוקטת בהמנעות ולא פוגשת אחרים, 3. גם ההרגשהשאחרים זוכים ליותר יחס , יושב על סף תסכול והמחשבה היא , קשה לי ואני לא יכולה להיות במצב שלא נוח לי. חשבי ובדקי

עדן שבוע טוב, קראתי בעיון רב ואתחיל דווקא מהסוף של פנייתך בו את כותבת-"משפחה דפוקה". מעבר לעובדה שציינה גב' רובינשטיין הייתי מציין מספר דברים נוספים: ציינת מספר פעמים את העובדה שאת חסרת ביטחון עצמי. אני הייתי משייך את כל האמירה הזאת לעובדה כי את מרגישה שונה מאחרים מאחר ובאת ממשפחה דפוקה. איני יודע מה מצבך כיום, היכן את חיה וכיצד ואולם אומר לך זאת: יש להימנע ככל האפשר מחברה בה את מרגישה כי אינך מוערכת ולהתחיל לחפש חברה אותה את מכירה והיא אותך וכבר את מציינת כי מי שמכיר אוצך ואת נפתחת אליו רואה את הטוב שבך ויש בך הרבה מן הטוב. ודאי קיימים מספר אנשים, בין אם חברים/ות שמכירים את אותו הטוב ואליהם כדאי שתיצמדי וגם אם הקשר התרופף, בכוחך לחדשו והכל תלוי בך. חרדה חברתית קיימת אצל אנשים רבים וניתנת טיפול ולבטח לשיפור אצל איש מקצוע כפי שמציינת גב' רובינשטיין. ואולם, גם בכוחך לשנות דברים ולאור מה שציינת כי לפני מספר שנים היה לך ריב גדול עם החברים שאת חושבת שרצו "להעיף" אותם מחברתם , אולי תחשבי שנית מדוע וכיצד זה קרה. האם היית אסרטיבית מידי? האם גם אז הרגשת מבודדת? האם גם אז הרגשת חוסר ביטחון עצמי? הייתי שואל את עצמי במקומך שאלה נוספת: איך חווית את השרות הצבאי? האם גם אז הרגשת את אותן הרגשות? אם התשובה לכל השאלות שהעליתי הן חיוביות הרי קיים אצלך תסכול עמוק והוא זה שמביא להימנעות מקשרים ו/או דחיית כל קשר פוטנציאלי. הייתי מנסה להתחיל לחפש את אותו חבר/ה פוטנציאלי עימו/ה את חושבת שתרגישי בנוח ומספיק אחד בתור התחלה. אין ספק כי ייעוץ בדמות שיחות עם איש מקצוע ישפרו את המצב ואולם תתחילי לנסות לחפש חבר/ה או אפילו ידיד/ה שעימו/ה תוכלי לצאת מעט ממעגל הבדידות בו את חיה. השילוב של השתדלות מצידך, הרבה רצון ומעט סבלנות וטולרנטיות לקבל את האחר ולא לפסול מיידית רק יעזרו ובכוחך לעשות זאת. התרחקות מהחברה בה אינך מרגישה רצויה ואינך מרגישה בה טוב רק תיטיב עימך . תנסי להיצמד ולהתחבר למקום בו תרגישי מוערכת, מקום בו תרגישי טוב יותר, מקום בו תרגישי בנוח יותר ולבטח קיים מקום שכזה, לפחות אחד. ניתן להתגבר על המצב של התסכול בו את נמצאת כיום הגורם להימנעות והתרחקות. מעט רצון, מעט השתדלות וכמובן שיחות עם איש מקצוע ישפרו לעין ערוך את המצב בו את נמצאת. זה אינו מצב בלתי הפיך הגם שאת נמצאת בו מספר שנים. ניתן לשנות ואל לך להתייאש. בכל מקרה אני אומר וחוזר ואומר: להתרחק ככל הניתן מכל מקום בו את מרגישה פגועה ( גם מה"משפחה הדפוקה"). יש להתרחק מחברה שלילית ולהתחבר לחברה אחרת, חיובית יותר, בעלת שמחת חיים והרי את מציינת כי את אוהבת לבלות ואת נורמטיבית לחלוטין אלא העבר מעיק ומעיב על כל מהלך והתנהלות חייך. גילך הצעיר מאפשר את כל השינויים ואל לך לשקוע במשקעי העבר. אני יודע: קל לדבר וקשה לבצע אך אין לשקוט על השמרים ויש להתחיל מנקודה מסויימת והיא התחברות אך ורק לגורמים חיוביים(ואני די סמוך ובטוח כי קיימים גורמים כאלו בסביבתך) בשילוב עם שיחות. בכוונה חזרתי על מספר דברים ולו למען ההבנה כי המצב רק יכול להשתפר והוא ללא ספק ישתפר. בברכה, מוני

הפורום פתוח לכל דעה ולכ עצה, אך על המשתתפים לבדוק בזהירות רבה את הדברים , ומיותר לציין שהאחריות על המשתתפים.היות ויש משתתפים פעילים יותר, עלולה להיווצר מצב שהקול הנישמע יותר הוא גם המשפיע יותר , ומז זה אני מזהירה.