יחס הורס

שלום, פניתי אליך בעבר אבל רוב התכתובת הייתה של אנשים שונים בקשר לנוסח שלך, בכל אופן הבעיה שלי היא כזאת -חרם שבעלי עושה מולי על כל דבר הכי קטן שלא נראה לו או שלא מצא חן בעיניו או שלא עומד בציפיות שלו. אני נשואה 8 שנים עם שני ילדים ועכשיו זה הפך לבלתי ניסבל הגעתי למצב שאני כבר מפחדת להגיד משהוא שהוא לא יאהב או יעשה משהוא שהוא לא אוהב או לא מצא חן בעיניו (זה יכול להיות הדברים הכי בנאלים שיכולים להיות) אני כולי חסרת אונים ובדיכאון חסרת ערך עצמי כי אני פשוט שקופה בבית מה עושים? איך אני מתקדמת? יש לכם הצעות איך להתמודד עם חרם כזה על כל שטות??

מיכל, בתגובתו כתב ד"ר אברהם כדלקמן: "תשארי עניינית ותומכת: על כל צעד חיובי קטן - תגמול ענק. על כל צעקה או 'ברוגז' - התעלמות מוחלטת. אל תהיי חלשה, ואל תעשי במקומו את מה שלא יבצע כחלקו בשותפות. תשאירי חלל ריק". אין מה להוסיף!!! בברכה, מוני

שלום יוסי / מוני אכן אני ממשיכה בהתעלמות מוחלטת על אף שזה הורס אותי נפשית הפכתי להיות יותר כבויה ועצובה ועל סף דיכאון ,לא הלכנו להוריי כבר תקופה ממושכת כי לא בא לי שיראו אותי במצב כזה מייאש. השבוע היה לנו ויכוח סוער שהתחיל מתשלום מסויים ורציתי לדעת ממה הוא נובע ? ואז הוא הוציא את כל מה שהוא מרגיש כולל העלבות והכפשות ומאז אני במצב נפשי עדין. במהלך אותו ויכוח אמרתי לו שחיי הנישואין שלנו בדרך למבוי סתום בוא נקבל עזרה והתשובה שלו הייתה "הנה הדלת את יודעת את היציאה אבל רק שתדעי שאת יוצאת בלי הילדים" אני כבר מיואשת אף אחד לא יודע מה קורה איתי ,אני לא מעיזה לספר לאף אחד על הסבל בחיים איתו, כלפי חוץ אני משדרת כאילו הכל בסדר איתנו......... יש למישהוא רעיונות מה לעשות????? כיצד להתנהג?