דילמה תעסוקתית "שחוקה"

שלום רב, בת 35, עצמאית, אם לשתי בנות (תינוקת ובת 3.8) ונשואה. במהלך כל ,שנות העסק,שלא הרוויח יותר מדי, בעלי דאג לפרנסה. הוא הגיעבשעות לא שעות, ואני הייתי יותר עם הילדה. עכשיו הוא בבית ומפתח סטרטאפ, ואני צריכה לדאוג לפרנסה במשרה מלאה, להביא כסף הביתה מהעסק, כי אין מקור אחר וגם לטפל בבנות. בקיצור, כדי שתהיה הכנסה קבועה, התחלתי לחפש גם להיות שכירה וכרגע יש לי שתי אופציות תעסוקתיות: 1. להמשיך כעצמאית. יתרונות: שעות שלי, שמאפשרות לי להתחיל מאוחר אחרי לילות קשים של חוסר שינה עם התינוקת. ב. עם סוכני שיווק טובים,שיסייעו לי בקבלת עוד לקוחות לעסק (אני לא טובה בשיווק ומכירות ולכן העסק לא התפתח יותר מדי), יש גם סיכוי שהעסק יצמח קצת, אבלזה עסק עצמאי ולכן אין ערבותובטחון. חסרונות: מור אוף דה סיים מבחינה מקצועית. וההתפתחות המקצועית הרוחבית לתחומים אחרים במקצוע נתקעת.מצד שני, מי יודע אם לא מצאתי את הנישה שאני טובה בה במקצועי ותחומים אחרים יהיו פחות טובים. וגם כמובן, המשכורת לא קבועה כעצמאית. 2. שכירה-יתרונות: התפתחות מקצועית מענינת אצל מישהי שיודעת מה זה להיות אמא עובדת ומוכנה ללמד אותי תחום חדש, כשאחרים, לאחר חיפוש בן למעלה מ-8 חודשים זלזלו או סרבו. וכמובן-משכורת קבועה,ך כל עוד אני טובה. אבל- לא הייתי שכירה כבר 8 שנים ומי יודע איך זה יהיה. וגם אין לי את השעות שלי, ולהגיע לתל אביב ב8 בבוקר (כאימא- אומרת שעובדת בי8-16 ועוד יום אחד ארוך) זה בעייתי אחרי לילות בהם בקושי פותחת את העיניים ב-6:30 כי כל הלילה היה שימורים. לעבוד בלילה לא יכולה, כי אני קורסת ב-21-22 בלילה. ולא רוצה להפסיד חוויות ילדות של הבנוות שלי, ושל לכשיהיו, הבאים. זה נשמע, לפחות באוזניים שלי, כאילו כבר החלטתי, אבל מצד שלישי, עכשיו אני בת 35 (ולא יתנו לי להתפתח מקצועית בעוד 10 שנים כשעניין הילדים קצת ירגע בעוד כעשר שנים (רוצה עוד לפחות אחד אם לא 2). נכון?