פגעתי בו יותר מדיי

אני דיי צעירה. החבר שלי (שאני לא רוצה לקרוא לו ככה, אני רוצה לקרוא לו בן זוג)נפרד ממני.. כל מה שעשיתי היה רק לפגוע בו ולהיות אנוכית. ומאוד מאוד טיפשה. אני חושבת על כל הדברים שעשיתי ו.. אני לא מאמינה שזאת אני. הוא ניתק את הקשר ומחק אותי מחייו. בצדק. אני לא מחקתי כלום והשארתי את כל הדברים ואת כל החפצים ממנו ואת כל הזיכרונות שלנו בהישג יד. כי אני לא ויתרתי. אני באמת אוהבת אותו. אהבה טהורה. והוא כן ויתר. כי אף פעם הוא לא היה בטוח שמה שאני מרגישה ואומרת הוא אמיתי. כי פישלתי וטעיתי כל כך הרבה פעמים שהוא כבר לא יודע למה להאמין, במה להיזכר, על מה לחשוב. והוא כל הזמן נפגע. זה לא מגיע לו. הייתי ממש אנוכית והתעסקתי בצרות של עצמי, בבעיות הנפשיות שלי בחיפוש אחר פיתרון לבעיה שלי, שאם אני אמצא אותה אני אצליח לשפר את הקשר איתו ברמה קיצונית. וכל הזמן הזה לא התחשבתי בו. לא התקשרתי. פחדתי להתקשר- גם אחת הבעיות הנפשיות שלי. והוא נפגע, ונמאס לו כבר להיפגע. אין לי מושג מה אני הולכת לעשות כדי להחזיר את האמון שלו כלפי. אני לי מושג מה אני הולכת לעשות כדי שהוא יסלח לי. כי אני אפילו לא סולחת לעצמי. השילוב של לקום בבוקר בידיעה שהוא סובל בגללי, ללכת לישון בידיעה שהוא סובל בגללי, לדעת שהכל באשמתי, שהכל בגלל טמטום וחוסר התחשבות ואנוכיות ופחדנות מצידי, שאין לי מושג מה לעשות כדי להחזיר את האמון שלו בי, מריבות עם ההורים, ניתוק קשר עם החברים והחברות, הידרדרות בלימודים, ירידה במשקל, תשישות שלא עוברת, דיכאון טוטאלי, ידיעה שהוא כבר לא חושב עליי, והעובדה שאני אוהבת אותו............. כל כך אוהבת אותו.. שאין לו תחליף.. שהכל בגללי.. שהאהבה שלי כלפיו אמיתית... כל זה גורם לי להיות משותקת. בלעדיו אני פשוט משותקת. וזה מגיע לי. כי טעיתי כמו טיפשה חסרת ניסיון. חסרת כל רגש. ואני רוצה לרוץ אליו. לרוץ אליו עכשיו. לרוץ אליו בידיעה שהוא לא רוצה לראות אותי או לשמוע אותי יותר. אני חייבת לתקן הכל. אני חייבת להחזיר את האמון שלו. אני לא יודעת איך. אני.. הוא לא מגיע לי בכלל.

עכשיו שאני קוראת את כל מה שכתבתי, ומרגישה שוב את הכאב הטהור הזה, אני חושבת לעצמי....... שהוא כן מגיע לי. כן מגיע לי להיות מאושרת איתו. אנשים טועים. והמון. וזה מה שעשיתי, טעיתי הרבה. אני כבר יומיים יושבת בבית בלי לצאת ממנו, וזה לא עוזר בכלום. אני יודעת שאם אני אצא ממנו שום דבר לא ישתנה, אבל לפחות אני אחפש את הפתרון לתקן הכל. כי אני לא מוותרת. אני לא מוותרת. אני לא מוותרת עליו! אני יוצאת החוצה בתקווה לראות קצת אור. בתקווה למצוא קצת קצה חוט כדי לדעת איך לתקן הכל.

לקרוא ולהתרגש.זה נשמע כאילו הוא הנשמה התאומה שלך. אם פגעת בו הרבה, איך תוכלי להבטיח כי לא תפגעי בו שוב בעתיד? תקני את העבר והעצה של ד"ר אברהם היא מצויינת. יום אהבה שמח.