נפל דבר

הלילה נפל דבר. שוחחנו ארוכות והחלטנו להינשא. אני פונה כי אני פוחד/ירא/חושש. נכון, הייתי נשוי 3 פעמים והתגרשתי 3 פעמים, אך ההרגשה שלי כי זאת האישה של חיי. יחס כזה עדין, כזה מפרגן, כזה מתחשב, כזה אוהב, כזאת נתינה, כזאת מסירות, כזאת התחשבות וכזאת התאמה- בכל אלו טרם נתקלתי במהלך חיי, למרות מערכות יחסים רבות שהיו לי. 4 ילדים אהובים, אוהבים, 4 ילדים שכולם קטנים וכל כך מחונכים ( הכל , ורק הכל בזכותה).יש גם בן גדול בן 17. אומרים ומדברים על 'פרפרים בבטן', וזה מה שאני מרגיש איתה וזה הדדי והערב נפל דבר. הצעתי לה נישואין והיא הסכימה. ברגעים אלו שאני פונה וכותב שורות אלו, ברגעים אלו ממש , והגם שאנו לא חייבים לערוך חתונה כפי שעשינו כשהתחתנו פעם ראשונה, אני מרגיש צורך כן לערוך חתונה , בייחוד , ובעיקר למענה ובני משפחתה , הוריה ,אחיה, אחיותיה ( ומדובר בלא מעט אחים ואחיות שרובם כבר יודעים עלינו ואלה שאינם יודעים, יידעו כבר מחר טרם כניסת השבת ובימים הקרובים). לאחת האחיות בישרנו כבר 5 דקות אחרי שהצעתי לה נישואין והיא הסכימה. אחת האחיות שמכירה אותי יותר מכול אחיה ואחיותיה , בירכה אותנו וכבר קראה לי "גיסי". אני כל כך רוצה שזה יצליח ולכן החששות שלי. יש בעיה אחת ובעיה לא קטנה- הבן בן ה-17 מערים קשיים ומעיב על האוירה הכללית. יכולתי לומר שזו הבעיה שלה, אך זה לא יהיה נכון, כי ההתמודדות היא של שנינו, אך בסופו של דבר, הוא הבן הביולוגי שלה ויש לו קינאה ( טבעית לגבי ילד שרואה את אימו מתחתנת עם גבר אחר חוץ מאביו ). איך מתמודדים איתו? אני מאושר אך אני חושש. מה עוד ניתן לעשות כדי שזה יצליח ולא ייכשל? אחרי שהצעתי לה נישואין, אין דרך חזרה ואני גם לא מחפש לחזור בי ולא אחזור בי, אך יש קשיים , בעיקר הבן. מחכה לתשובה מהירה ככל שאפשר. תודה.

שיהיה בהצלחה השם יעזור