איך כדאי לי להגיב?

שלום רב למומחים: מזה תקופה ארוכה, ניהלתי מערכ' יחסים מסויימת עם בת דודתי. נפגשנו תקופה אחת לשבוע, התכתבנו בדואר האלקטרוני, עד שבתקופה האחרונה, תשובותיה למכתביי התקצרו משמעותית והחלטתי לשאלה לפשר התנהגותה בהקשר זה. תשובתה אלי הייתה: " הנחתי שניפגש בלוויה כי שכחתי שאת עובדת. אנחנו לא בתחרות התשובה הארוכה. אני כותבת לפי האורך שעונה על צרכי הפסיכולוגיים. אני לא מתכוונת לספר לך מה עשיתי, זה לא מעניין אותי ואז האורך מתקצר. אין לי חוויות, צחוקים וזכרונות, אז האורך קצר. הרווחים בין השורות שלי קטנים ולכן האורך קצר. אין לי שורות של כוכבים מושקעות. השורות שלי יותר ארוכות אז זה רק נראה קצר, זה לא באמת קצר. ובאמת, התשובה האמיתית היא שיש משהו בסגנון שלך ובהתבטאויות שלך שכל כך מעצבן אותי שאני מנסה לצמצמם קשר. בכאב אני אומרת לך את זה, אני לא יכולה להיות איתך בקשר. בי , לילה טוב. ********************************************************** שאלתי: כיצד כדאי לי להגיב? עם האגו : "אינך ראוייה לי" , נניח או............להמשיך ולהתרפס עליה ולשאול למדוע אינה רוצה בהמשך התקשורת בינינו, או לגלות בגרות.....ולהקיש "שאינה חייבת בכך" או אפילו על כך שאינה חייבת לי תשובה בכלל . אישית, חבל לי לוותר על הקשר עימה, יחד עם זאת, יש לי כבוד עצמי. מדובר באישה בת 57 , אם לתאומים בני 12. אינה עובדת לפרנסתה, רק מתנדבת לנגן בפסנתר, במועדוני קשישים. לסיום: קשה לי להאמין, שכך יכולה להתנהג בת דודתי!!! אודה לתשובתכם המקצועית, העניינית, והמכבדת. בכבוד רב, רננה

סימתי קשר של עשרה חודשים עם מכור 30 שנה לסמים קשים הרואין אהבנו הוא אמר שאני האהבה הרישונה שלו כבוד היה רומנטיקן מפנק לפי היוחולות שלו הוא טען שהוא כבר לא משתמש בסמים גיליתי הוא כן משתמש הוא עצור עכשיו הוא אולי בדרך לגמילה ושיקום האם להאמין לו ולעזור לו לכל אורך הדרך שיקומית וטיפולית או טוב עשיתי שסימתי את הקשר קשה אבל מרגישה מן בילבול גדול וגם נחת לא מובן