חברת ילדות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ניתוק קשר פעם לפני 25 היינו בלתי נפרדות. היום למרות שאנו חיות באותה עיר אין ביננו קשר חוץ משלום שלום ברחוב. האם זה לא מוזר כל אחת השתנתה ואין לנו כלום משותף למרות זאת למה זה מפריע לי?
יעל, זה לא מוזר, זה קורה להרבה אנשים, ולא בגלל שמשהו לא בסדר אצלם, או שמישהו כועס על משהו.. במשך השנים כל אחד מאתנו משתנה במחשבות, בתחומי עניין, חשיפה למסגרות חדשות ולחברויות חדשות. לעיתים פשוט מחוסר זמן פנוי מגיעים לכך, שניתקים קשרים עם חברים מהילדות. זה מפריע לך אולי בגלל שאת כן היית רוצה להמשיך להיות בקשר, ואפשר לקוות שביום מן הימים, בנסיבות מסויימות, בהחלט יש סיכוי שהקשר יחודש. הגלגל מסתובב..... (אינני פסיכולוגית, רק על סמך נסיון חיים..) חג שמח
אם עברו 25 שנה ושניכן התבגרתן ,ואת עדין זוכרת קשר מהילדות. אז להתבגר זה גם לדעת להתגבר על המבוכה וללחדש את ההכרות שלכם.
אכן, כדברי מי שענתה לך - החיים משנים אותנו ואת מי שמעניין אותנו. אבל... פעמים רבות יש המנעות מיצירת קשר בשל חשש מדחיה, אבל בו זמנית קיימת ציפיה להזמנה. סביר לכן שאם יש משהו שקושר את שתיכן (תערוכה אודות ארוע שבו נטלתן חלק; הזדמנות לפגוש אדם מעניין מהעבר המשותף, וכו'), יש לך הזדמנות ליצירת הזמנה למפגש. במדור על הסתגלות חברתית בחלק העברי של האתר שלי יש כמה כתבות אודות יצירת קשרים חברתיים http://www.online-counseling-dr.com כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
