משבר עם הבעל

שלום, אני נשואה עם שני ילדים קטנים בת כ-30. אני נמצאת כבר כשנתיים בערך במשבר זוגי עם בעלי בעל עליות ומורדות. אנו גם נמצאים בטיפול זוגי אך אני לא רואה התקדמות אצלו. אני מבחינתי עשיתי עבודה עם עצמי לשינוי הגישה להיות יותר חייכנית, נחמדה ומקבלת גם כשקשה לי. אני עובדת במשרה מלאה ותובענית מאוד וחוזרת כל יום לשני ילדים ומטפלת בהם כמעט עד השינה לבד (בעלי חוזר מאוחר). למדתי לא לקטר שרב הנטל עליי ולקבל גישה חיובית לחיים. למרות הכל, בעלי ממשיך בשלו. הוא בקושי מתייחס אלי, ולרב התגובה כשאני מנסה לשוחח עמו היא שהוא זקוק לשקט ומנוחה. אם הוא מדבר כבר אז הוא ממש "עושה טובה". כל דבר שמבקשים ממנו (הליכה לסופר, סידורים בבית וכו') נתפס כמטרד וגורר רטינה ולפעמים גם עצבים. אני חושבת עשר פעמים אם לבקש ממנו בכלל. התחושה היא שכל יצירת קשר עמו מהווה עבורו מטרד. אני לא יודעת למה הוא מתנהג ככה. אני אשה יפה, מטפחת את עצמי, משכילה, אמא טובה לילדים. אפילו כשאני כועסת ואף מגיעה לבכי התגובה היא התעלמות מוחלטת. אני שואלת את עצמי מה קורה פה? למה המצב הוא כך? אני מאוד מתוסכלת ולא יודעת איך לשפר את המצב והאם זה אפשרי בכלל. אודה לחוות דעתך.