חייבת עצה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

29/11/2012 | 11:27 | מאת: ליאת

שלום, שמי ליאת .בת 28. אני מנהלת מערכת יחסים רצינית כבר 7 חודשים ואף לאחרונה חולקים דירה משותפת. יש ביננו קשר חזק ואהבה גדולה. כמובן שכמו כל זוג גם לנו יש ריבים אבל אנחנו מגיעים ל90% מהמקרים להבנה. בנושא אחד מאוד קשה לי כיון שבן הזוג לא מצליח להבין אותי ומסרב להתפשר. לא משנה כמה שיחות עשיתי, בכי, הכל .שום דבר... מקטנות יש לו נוהול שכל שבת שניה הוא מוזמן לסבא וסבתא שלו .(זה כמעט כל השבת מ 13:30 עד 19:00 בערב) השעות קבועות . לכאורה אין לי עם זה בעיה ולהיפך אני אשמח לקחת חלק בזב ולהכיר את משפחתו אך אין מצב שבעולם שהוא יוותר מידי פעם על זה. למשל ארגנתי ארוחה אצלי בבית לכל החברים ואמרתי לו מראש שחשוב לי שיקח חלק והוא לא היה. יש אירועים אצלי במשפחה כמו ימי הולדת וכו אז גם אם זה נופל על השבת הזו הוא לא יגיע. הוא הציע להתפשר ולהגיד שיגיע אלי ,לא יאכל כלום(כדי שיאכל אצל סבא וסבתא שלו..) וילך אחרי שעה שעה וחצי לסבים. אך ההתפשרות הזו אינה מקובלת עלי.. זה מרגיש לי שאני עדיפות ב ומה נעשה שנתחתן? הוא אומר "פעם בשנה" ,"חצי שנה" אין לי בעיה לוותר. זה אפילו מגיע למצב קיצון שהייתה שבת אחת שהיתי במצב רוח ממש רע (סבא שלי והכלב שלי מתו באותו החודש) ולא היה לי חשק לראות אנשים אבל גם לא רציתי להיות לבד, "הכרחתי" אותו להישאר איתי ולוותר על הארוחה ובתמורה נשאר , זוכר לי את זה לכל החיים.. וגם אמר לסבא וסבתא שלו שלא הגיע בגלל שלא נתתי לו. אני ממש אובדת עצות

נראה לי שלא מדובר בדילמה על 'סיפורי הסבתא', שיכולה להסתייע בעיצה של צד שלישי אלא על התמודדות לא טובה שלך עם המטלה של 'מיזוג תרבותי' עם מורשת של בן זוג וקבלת סדרי עדיפויות שאינן שלך. במילים אחרות: אני לא רואה כאן בעייה שנובעת מבן זוגך והקשר עם משפחתו, אלא מהצורך שלך בשליטה; אולי הצורך שלך להיות יותר בטוחה בקשר שלכם. במקום להתפעל ממי שככה שומר על קשר משפחתי (כמה כאלו את מכירה?) ולהניח שנאמנות ודבקות משפחתית תתכוונן ותופנה אלייך לכשתתגבשו ל'משפחה' - את דורשת 'להתכופף' כעת וככה מייצרת קונפליקט. פשרות אינן מספקות אותך. עייני בנוסח הפנייה שלך: 'חייבת עצה' ונסי לראות שזה 'עוד מאותו דבר'. את לא מבקשת עיצה ממומחה, שניתנת חינם, בנוסח שדומה למה שרבים אחרים מציגים: 'עיצה תועיל לי' או 'אני בדילמה' או 'בעיה ביני ובין בן זוגי' אלא - 'חייבת עיצה'. שאלת על 'מה יהיה כשנתחתן', והמענה שלי הוא ש 'החיים הם פשרה אחת גדולה וארוכה'. סגנון דיבור משקף סגנון חשיבה; שימוש באמירות כמו 'אם זה יתאפשר' או 'הייתי רוצה' יועילו יותר בחיי זוגיות מאשר הביטוי 'אני חייבת'. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה