בעל אגואיסט
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום שמי מעיין,אז ככה... אני נשואה 3 שנים ,(התחתנו אחריי כמעט 4 שנים של חברות וגרנו ביחד), שהיינו חברים הכל היה מושלם! הייתה אהבה גדולה! הייתה הבנה , הערכה, בקושי היינו מתווכחים. הוויכוח היחיד היה על זה שאני מקנאה שהוא מסתכל על נשים אחרות וכאלה...מאז שהתחתנו אנחנו לא מפסיקים לריב ולצעוק בבית על כל נושא אפשרי!!!! יש לנו ילד אחד , תינוק. ותמיד אנחנו מתווכחים לידו, בעלי בן אדם שכל הזמן עסוק בעצמו בשעות הפנאי כל הזמן מהמחשב לפלאפון, כל הטיפול בילד נופל רק עליי , וגם אמא שלו כל הזמן ממלאה לו את הראש בשטויות. הבן אדם עצבני ולחוץ,ואגואיסט, מרב הוויכוחים ההזילזול בי אני כבר לא אוהבת אותו סוג של ניגעלת. מה שכן אני כל הזמן מנסה לשנות דברים כדיי לעשות טוב ועד עכשיו לא הולך כלום! אני מזמן שקלתי גירושים אבל מפחדת מה יגידו, ומה יהיה עם הילד בעתיד שהוא יגדל להורים גרושים. מעדיפה לשאול אותך האם יש אפשרות לעשות עוד משהו? טיפול זוגי , ללכת לרב לא יודעת מה , משהו שאולי בכל זאת יציל את הנשואים, כי הייתה אהבה גדולה בעבר ולא יכול להיות שהכל פתאום ניגמר , קשה לי , אהה ואני אציין שמבחינה מינית אין לי חשק בעיקבות תת פעילות של בלוטת התריס והוא תמיד מתלונן ומאשים.והוא חושב רק על מין כל הזמן ויש ביניינו גם חוסר תיקשורת מטורפת שבעבר לא הייתה! מקווה מאוד שתעזור לי ותכוון אותי מה הכי טוב לעשות , בכל אופן תודה רבה!
אההה שכחתי עוד כמה פרטים בעלי מקלל אותי , וגם ליד אנשים זרים מזלזל בי , גם ליד ההורים שלי, וכשהוא מקלל אותי אני מקללת את אמא שלו , אני יודעת שזה לא בסדר , והוא אומר לי את זה שהוא שונא את זה שאני מדברת עליה לא יפה, חוץ מזה אנחנו גרים בשכירות ועוד מעט ניגמר לנו החוזה ואני לא יודעת אם לעבור לשכירות שוב או לקנות דירה איתו או שעדיף להיפרד, לא הזכרתי גם שהוא החבר הראשון שלי , ממוצא רוסי, עברנו תהליך של גיור ביחד והכל הוא היה דתי שנה ופרש מזה לגמריי נימאס לו. יש גם בעיות של מנטאליות ויש עוד הרבה... אם תוכל להמליץ לי מה לעשות אשמח תודה מראש
נראה לי שתפיסת העולם של שניכם ביחס לכמה נושאים שמשפיעים על זוגיות טובה צריכה להשתנות; הנה סדר העדיפויות: מיניות: זה לא ענייני לאמר 'אין לי חשק' או להאשים אותו על כך שמאשים אותך. מיניות היא דבר טוב ונחוץ לשניכם. אם את 'מתנקמת' באמצעות 'אין לי חשק' את יוצרת נזק לשניכם. טיפול בילד: הסגנון של פעם עבר מהעולם; שיתוף בטיפול היום-יומי הוא הסגנון הראוי. תקשורת: שניכם מספיק בוגרים כדי להיות מספיק חכמים. עניין הקללות נראה לי לקוח מגן הילדים. אם אני קולע נכון, הרי ששניכם 'דומיננטיים' באופי, ויש ביניכם חילוקי דעות על 'מי יחליט' ו 'מי יקבע'. את זה צריך לפתור בדיאלוג, ולא במעשים תוקפניים (להסתכל על אחרות; לזלזל ולקלל; להימנע יחסי מין). התשתית של ההכרות הארוכה ביניכם והעבר שבו 'הכל היה טוב' מביא אותי למסקנה שמצבכם ניתן לשינוי / תיקון. הטוב תעשו אם תלכו ליעוץ מקצועי. נסו את לשכת הרווחה במקום מגוריכם או באמצעות 'דפי זהב'. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם