חיים קשים

שלום רב, ברוח "מרבה נכסים מרבה דאגה" (ולפני שיטרפו אותי אבהיר כי מדובר בקניין רוחני): אתה נכנס לתפקיד השומר על האוצר, והמחכה לפורצים, והעסוק בתחושת אבדון - שעוד לא התרחש. בהעדר התפנות נפשית וכלכלית לחקר פשר העניין, ולהסדרת היחסים שנראים לך מתערערים ללא שליטה - אציע לך לשפר את יחסיך עם עצמך: בדוק במה הנך מרוצה מעצמך, ובמה לא, ונסה להיות מרוצה מעט יותר מהשגיך. עזוב את הטרדה שלך אודות מה שסיפרת, ותתמקד ביכולותיך בתחום המעשים היום-יומיים. בחר כמה סעיפים "לוקים במשהו", שניתנים לשיפור, ולך על זה לתקופה הקרובה. זה יכול להיות משהו מהמראה האישי שניתן לשיפור (תסרוקת, משקל, גמישות) מתחום העבודה (קבלת תפקיד או מטלה שעד כה התלבטת לגביה), באזור ההובי או החברים (ארגן מפגש; תדהים מישהו במתנת יומהולדת מקורית), במתחם הבית (לך על הטרנד החדש באומנות הספונג'ה) או ההורות (חפש עד שתמצא...). תן לעצמך חודשיים של מעשים, ותן לנו לדעת מה קורה באביב. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם