סס
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, הנני בת 25 רואה את עצמי בחורה נורמטיבית חברותית ותקשורתית.הנני סטודנטית וגם עובדת ולפני שנתיים נפרדתי מארוסי וביטלנו את החתונה!היה לי משבר מאוד גדול ולמרות שתמכו בי עדיין היה קשה חיצונית לראות זאת כי הצלחתי לתפקד כלפי חוץ כאילו לא קרה דבר!!!!!מאחר ואני רואה את עצמי כחסרת מזל באהבה למרות שהיה לי רק בן זוג אחד אבל היינו ביחד 4 שנים. אני בחורה שלא בנויה לסטוצים אלא רק לקשר רציני הבעיה שלמרות שרצו להכיר לי גברים לא הסכמתי מפחד להתחיל משהו חדש אחרי שמתרגלים ועוברים כל כך הרבה עם אדם אחד! בסופו של דבר הגעתי לשלב שבו הציעו לי להכיר בחור שעשו לו שיווק מאוד טוב והחלטתי להשתחרר ונפגשנו בסוף יולי.מיד היה קליק הכל נראה די טוב הוא באמת לא איכזב והיה מאוד ג'נטלמן הפגישה הראשונה הייתה מקסימה ואז הכל התגלגל לקשר מאוד אינטנסיבי. בתחילת אוגוסט היה לו יום הולדת אז עפיתי לו עוגה וקניתי לו מתנה הוא הכיר לי חברים שלו וגם כמה אנשים מהמשפחה, היינו מדברים כמה פעמים ביום הוא היה אוסף אותי מהעבודה היינו נפגשים כמעט כל יום יצאנו לקולנוע ,לשופינג ובתי קפה הייתי מכינה לו צהריים ומביאה לו לעסק שלו .אפשר להגיד שהתחלנו לפחות מבחינתי לבנות מערכת יחסים אני הייתי מאוד מאושרת הרגשתי ברקיע השביעי שסוף סוף השתחררתי מהאקס ארוס ושהכל מסתדר בחיי האישיים. אבל כנראה שזה היה יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי כל ההבטחות המילים, הדיבורים וכו'. אחרי שלוש שבועות שכבנו יום למחרת הכל היה בסגר יצאנו להסתובב בקניון הוא החזיר אותי הביתה ובערב לא דיברנו מה שהיה ממש מוזר יום למחרת גם הוא לא התקשר אז אני התקשרתי הוא ענה לי חצי ישן כזה בלי מצב רוח נשמע מוזר הבטיח שידבר איתי אבל לא דיבר יום למחרת אותו דבר, שלחתי לו הודעה הוא חזר אליי אבל לא עניתי כי כבר הייתי מחוץ לבית ושכחתי את המכשיר אבל כשחזרתי וחייגתי אליו הוא לא ענה לי וזה כבר היה סוף שבוע וככה גם בשבת הוא לא דיבר איתי רק אחרי שהתקשרתי בערב הוא חזר אליי הוא אמר שהוא מצטער פשוט יש לו בעיות ועכשיו הוא בלי אוטו וגם השיפוצים של הבית נורא מקשים אליו ולמרות זאת הוא נסע עם חברים לים והלך לשחק טניס, ביום ראשון שלחתי לו הודעה כרגיל לאחל לו שבוע טוב ושאני מוכנה להיות אוזן קשבת ושלא יהסס לשתף וכו' הוא לא הגיב יום למחרת גם לא דיבר איתי אז התקשרתי בערב הוא לא ענה בסופו של דבר התעצבנתי כל החברות שלי הקרובות שיגעתי אותן עם זה , היה לי מאוד קשה לתפקד כל אחד היה נותן לי עצות שוות מה לעשות ובסוםו של דבר שלחתי לו הודעה שאני לא יודעת מה קורה אבל אני רוצה לשים את כל הקלפים על השולחן ושאנחנו לא ילדים קטנים ואם הוא התאמץ כל כך רק בשביל לשכב אז היה עדיף להגיד לי את זה מההתחלה ולא לבלבל לכל העולם שהוא בן 34 ורוה להתחתן וכו'. הוא חזר אליי אבל לא עניתי ואז הוא התתקשר אליי סוף סוף אחרי כמה ימים דיברנו כאיו כלום לא קרה הוא אמר שיבוא ובסוף לא בא הוא התקשר שוב אחרי יומיים בשבת דיברנו יותר רציני הוא אמר שבחיים לא יפגע בי שאני ילדה של בית , חרוצה מקסימה שהוא לא פגש מישהי כמוני פשוט נפלו עליו הרבה דברים ושזאת תקופה קשה.אחרי השיחה הזאת לא שמעי ממנו שבוע עד שהוא לא התקשר ובאותו היום נפגשנו אבל משום מה גם שניסיתי לנהל איתו שיחה רצינית לא הצלחתי הוא מאוד סגור ואני לא יודעת איך לנהל את העיניינים כדי להבין מה הוא רוצה בידיוק ואמרתי לו שמהצד זה נראה שהוא רוצה רק מפגשי סקס אבל הוא נורא נפגע ולא רצה להמשיך בשיחה אמר שהוא עייף ונרדם. חברות שלךי נורא כעסו עליי שאחרי התנהגות כזאת מצידו אני רצה אליו ושוכבת איתו וגם מהפעם האחרונה לא שמעתי ממנו וזה כבר שבוע והוא אפילו לא התקשר להגיד חג שמח! אני מבולבלת עברו עליי שלוש שבועות של בכי,כעס אני לא מצליחה להבין למה הוא מתנהג ככה ! מה כל כך קש בלהגיד שהוא חשב על זה ואני לא מתאימה לו שהוא שינה את דעתו או שהוא חושב שבזה שהוא יתעלם ממני אז זה צריך להיות סימן בשבילי שזה היה רק למטרת סקס ושאני אבין לבד שהוא מנפנף אותי! נתתי לו בתקופה כזת קצרה מעל ומעבר ! הוא אמר לי שאני מוצאת חן בעינייו ושהוא רוצה להמשיך בקשר שהוא רוצה מערכת יחסים יציבה שנמאס לו מבנות 20 שרק רוצות כסף ובילויים שהוא רוצה מישהי שתבשל לו תביא לו ילדים שתהיה רצינית שלא הייתה עם הרבה גברים! אני לא יודעת מה לעשות אני פגועה בהתחשב בזה שהייתי עם גבר אחד בכל חיי אני לא חשבתי שמישהו כמוהו שהוא האדם האחרון שהייתי יכולה להגיד שינצל אותי בשביל לשכב ולזרוק !נורא נורא קשה לי לתפקד למרות שאני משתדלת בכל כוחותי לשדר שיגרה ! אבל הכאב מאוד גדול!!!!!!!!!! במיוחד שהוא מאוד מצא חן בעיניי וראיתי בו גבר שאני רוצה לנהל איתו מערכת יחסים רצינית לעבור לגור אצלו וכו'. אני מיואשת ולא יודעת איך עליי לנהוג!? בבקשה זקוקה לעצה מאוד פרקטית.
לפעמים לא טוב להתבגר מוקדם ולעקוף את חוויות גיל ההתבגרות, שנראות 'ילדותיות'. חשבון פשוט מביא אותי מגילך כעת, 25 לתקופה בה נפרדת מארוסך, בגיל 23, לתקופה בה התחלתם את חיי הזוגיות - שזה בסביבות ה 18-19. אולי זה מתאים למי שנולדה וגדלה בסביבה חרדית. למרות שצברת נסיון ב'חיים משותפים' לא התנסית ביצירת קשרים, פרידות, וכו'. במילים אחרות: שיחקת ב אבא ואמא' לפני שהתבגרת רגשית. כשזה קרה, נהיית משותקת במובן הזוגי לשנתיים ונהיית תלויה בחברות שיכירו, 'ישווקו' מישהו, ויתנו חוות דעת לכל צעד משמעותי שלך. טוב אם תקחי את מה שקורה איתך כעת בחלק מהתבגרות חיובית: עליך ללמוד 'לקרוא' בני זוג באופן עצמאי (בלי חוות דעת של חברות) - וזה קורה כשמתנסים בהכרויות ופרדות. לומדים לא להמשיך בלי איתות שגם בן הזוג מעונין בכך. בנוסף, עליך להתנסות וככה להבין שיש שוני בין 'יחסים' ו 'יחסי מין' ובהחלט יתכן שמישהו רוצה להתרועע איתך אבל המיניות ביניכם אינה קולחת, ושטעמך אינו טעמו והוא ירצה להתנתק. בקיצור: תזרמי; תתנסי. אל תחפשי רק את החתן לעוד 100 השנים הבאות, אלא את מי שכעת זורם איתך. אם זה לא קורה - תחתכי ותפגשי את המישהו הבא. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם