חוששת שהשיקולים הלא טהורים יתפוצצו לי בפנים

שלום רב, נשואה 9 שנים+2. בעלי מובטל שנתיים וחצי, שבהם נולדה בתנו הצעירה ואני יצאתי מעצמאות לעבודה מחוץ לבית במשרד עם אווירה נוראית. כל אלה גרמו לנו להרחיב את הקרע בינינו, לרמת ניכור ממש שגרם לי להיות פגיעה מאוד ומחפשת, גם לא ביודעין או במכוון, אינטימיות. כך שמישהו שהיה לי איתו קשר מקצועי לחלוטין הגיב למה שהוא חשב כפלירטוט ואני חשבתי כהומור איכותי והוא התחיל לחזר ממש. ואני לא יכולתי להשאר אדישה. ניסיתי לעצור את זה כמה פעמים ולבסוף הקשר נסחף להתכתבות מיילים וסמסים וירטואלים. בנתיים בבית תכננו הריון לחודשים הקרובים, אבל בעלי אמר לי שבגלל הקשיים הכלכליים, נדחה את ההריון. אז החלטתי לא לקחת גלולות (גם בשל תדירות נמוכה מדי של יחסים שזה פשוט לא היה משתלם) ונכנסתי להריון. בנתיים בעלי גילה אחרי חודשיים את ההתקשרות הוירטואלית ואנחנו בייעוץ זוגי. במהלכו העליתי את הסוגייה של גירושין. בתוך כל זה גם ההריון נפל. בשבוע האחרון, כשהלכנו לביקורת בבית החולים, הוא אמר לי בחנייה שלא רוצה להכנס עכשיו עד שנפתור את הבעיות בינינו. זה עשה לי שוק מוחלט והביא אותי לעשות מעשה- fake it till u make it. כלומר- הוא רוצה אינטימיות, תהיה לו אינטימיות. ונגעתי בו בתוך הכעס הנוראי שהיה לי על זה שאמר שלא רוצה הריון עכשיו. הוא רוצה יחסי מין - יהיה לו , ואנחנו שוכבים כל יום. כתוצאה מכך, באמת מאוד התקרבנו. מצד אחד אני מרגישה שהוא באמת השתנה, מדבר איתי יותר, רוצה להכיר אותי יותר, מקשיב לי יותר, ושהוא האבא הטבעי לבנות שלי ולא מישהו שיבוא אחר כך ותמיד יהיה זר. ומצד שני אני מרגישה שלא באמת טיפלתי בבעיה אלא כיסיתי את העיניים ועברתי מעליה. וחוששת שזה יבוא עלי בהפוכה מתישהו. מה עושים? אני גם לא רוצה להגיד את זה ליועצת הזוגית כדי שהיא לא תחשוב שיש עוד הרבה מה לטפל. ואני גם יודעת שאצור קשר מקצועי, שיכול בשנייה להדרדר לפן האישי, עם הוירטואלי.