בעיות עם בת הזוג

לצוות שלום. אני בן 28, יוצא כ 5 חודשים עם חברתי בת ה 25. בתחילת הקשר חברתי סיפרה לי שהיא סבלה בילדות מהפרעות אכילה אולם היא עברה את זה וכיום היא במצב תקין. בנוסף גיליתי סוג של חוסר בטחון וביישנות שקיים אצלה. בהתחלה זה היה משתמע לי משהו יפה שיש קצת ביישנות. זה ממש מוזר שביחסים אינטימיים היא ממש לא ביישנית. אבל בסביבה היא מאד חסרת בטחון, שקטה, וביישנית. היו לנו כמה ריבים בדרך שבהם הרבה פעמים היא אמרה לי שהיא רוצה להפרד ולאחר מכן היא מתחרטת ואין לה שליטה במה שיוצא לה מהפה. היא נוטה להיות בודדה מידי פעם, נעלמת, לא עונה לאף אחד ולא משתפת אותי במה שקורה לה. אני רוצה לסיים את הקשר איתה אבל לא מצליח. בכל פעם היא בוכה לי ומתחננת שלא אעזוב אותה. אני מפחד שהיא תפגע בעצמה. אני מרגיש שנכנסתי למיטה חולה ואני לא יכול לצאת ממנה. יש לה בעיות דומות גם עם חברותיה. אחת מהן ניתקה ממנה את הקשר. ועוד כמה פשוט מנסות להתעלם. יש פה משהו מאד רציני ואני ממש מפחד לא לעשות טעות שתעלה לי כל החיים. אני ממש אוהב אותה והיא חשובה לי אבל אני יודע שאני לא אתחתן איתה. גיליתי עוד כמה דברים, כמו למשל זה שהיא מנסה לטפל בעצמה עם ספרות פסיכולוגית בנושא דכאון וחרדות, וגמילה מאכילה באמצע הלילה/אכילת מתוק/ עישון/בזבוז כסף מוגזם. יש לה המון בעיות זהות עצמית ובטחון ברצפה אשר מפריעים לה להתקדם בחיים ובקשר. היא התחילה לימודי סיעוד (ברצונה להיות אחות - אני לא יודע אם היא תעמוד בזה). גרה לבד בדירה. בבקשה עזרו לי. אני לא יודע מה לעשות כבר, אני לא יכול פשוט ככה להעלם לה מהחיים, אני מנסה לדבר איתה אבל היא נכנסת לדרמות ומתחילה להפחיד אותי. אני מתחנן לעזרתכם. תודה!

התיאורים שאתה מתאר לא מעודדים , כמובן שלא יהיה נכון לתת הבחנה לפי מה שאתה מתאר, אך בהחלט יש מקום ל 1. ללכת דחוף ליעוץ מקצועי/פסיכולוגי ושם לשאול את השאלות. בגלוי ובלי לנסות להסתיר את ההבחנה. 2. לתת זמן לראות האם יש שינוי או שיפור. חוזרת הסימנים שהבאת דורשים יעוץ עם מומחה לבריאות הנפש./