בעיות עם מחויבות

היי, שמי שירי, אני בת 24 ועד כה היו לי שלוש מערכות יחסים רציניות, כשהאחרונה נמשכה שנתיים ונגמרה לא מזמן. אני מרגישה שבכולן חזר אותו הדפוס- בהתחלה הכול היה בסדר, הייתי מאוהבת ומלאת התלהבות ואחרי כמה חודשים הרגשתי שפשוט נמאס לי ושכל ההתלהבות ירדה.. אני יודעת שככה אצל רוב הזוגות, ובשני מערכות היחסים הקודמות שהיו לי ממילא לא התאמנו והקשר הסתיים מסיבות לגיטימיות, ולכן עד כה לא ייחסתי לעניין חשיבות. העניין הוא שבקשר האחרון שלי, הרגשתי שאובייקטיבית- הכול היה בסדר גמור.. היה לי בן זוג מדהים שאהב אותי עד הגג, הסקס היה מעולה לכל אורך הדרך, התאמנו מאוד אחד לשני והיינו החברים הכי טובים, אפילו עברנו לגור ביחד- ועדיין, הרגשתי שאני פשוט לא מרוצה.. הרגשתי שאני מאבדת עניין בפרטנר שלי מכל הבחינות, אני לא גאה בכך, אבל לקראת הסוף הרגשתי שאני רוצה להיות עם בחורים אחרים והתחילו להיות לי "הידלקויות" על כל מיני בחורים שהייתי איתם באינטראקציה. אני חייבת להדגיש שאני מתעבת בגידות ולכן מעולם לא קרה כלום, אבל כמו שאפשר לנחש- החלטתי לסיים את הקשר הזה בסופו של דבר, ומאז אני פשוט מרגישה מתוסכלת וחרדה- אפילו ההורים שלי הטיחו בי ששום דבר לא טוב בשבילי ושאם אני אמשיך ככה לא תהיה לי מעולם זוגיות. אני מתחילה לחשוב שאני אולי לא טיפוס מונוגמי- אבל מצד שני אני מאוד רוצה להקים משפחה ולהיות בזוגיות, ואני לא חושבת שהאלטרנטיבה תגרום לי להיות מאושרת. האם איך שאני מרגישה הוא נורמלי? ואם כן, האם ניתן לשנות זאת או שזו פשוט אני ואצטרך ללמוד לחיות עם זה?