אמא במשבר

שלום...אני לא יודעת האם זו כתובת לזה אבל ראיתי שעוד מישהי פנתה כאן בנושא וקיבלה תשובה...עזבתי את בית אמא לפני כ4 שנים לחיות עם בן זוגי בעיר אחרת לא רחוקה. ובדיוק באותה תקופה היא התחילה קשר עם גבר בגילה (45 ) שהיחסים שלהם גרמו לחוסר יציבות בבית והרבה מתח...מאז שאני לא גרה בבית היא פשוט לא היא. היא כל הזמן תקועה בעבודה שלה אשר לא מתגמלת כלל (משכורת גלובלית ) אחרי שעות עבודה רבות היא חוזרת לביתה שפוכה ומעולפת וכך גם סופי שבוע...אין לה חוץ מבית עבודה כלום, מה לא ניסיתי: מנוי בסיפריה, קאנטרי, אינטרנט ומחשב , הליכות בערב ופשוט היא מסרבת לעשות כל דבר שהוא לא עבודה או לישון. היא לא מגיעה אליי ועד שאני מגיעה אליה הבית שלה מטונף אין אוכל אין כלום ..חוץ מעבודה היא לא מדברת על כלום אז גם אין לנו שיחות מעניינות בכלל והכל מאולץ כזה..אם אני מתקשרת אין לה זמן לדבר ואם אני מחכה לטלפון ממנה זה יכול לקחת 4 ימים ללא טלפון ממנה וכשהיא כבר מתקשרת אז זה עצבים על העבודה ובכי על געגוע ועל קושי....ואני ממש מרגישה מתוסכלת כי היא לא רוצה ללכת לטיפול למרות שהיא מודעת לעצמה והיא פשוט כבתה ואין לה חשק ורצון לכלום..היבר הזה שלה כנראה לא מועיל בכלום, אני סטודנטית לא לוקחת ממנה שקל למחייתי והיא שקועה במינוסים והלוואות בבנק שאין לי מושג איך הדיעה אליהם...מה אני אמורה לעשות או להבין מזה?!איך להתמודד? אין משו שכבר לא ניסיתי ואני מיואשת כי היא מוצצת ממני אנרגיות והחיים שלי הופכים לעצובים וכבדים כי אני פשוט מחזיקה אותה על כתפיי.והיא צעירה בת 45 וכבר ככה?!