אי יכולת בהתמודדות מול מצבים חברתיים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום ד"ר, אני בת 25, אמא ל-2. אני עובדת כמזכירת דלפק במקום נחשב. הבוסית שלי היא אדם אימפולסיבי בלשון המעטה. היא מרשה לעצמה לומר לכולם מה שיש לה לומר. הבעיה שלי היא פחות היא, אלא יותר אני. את האנשים אי אפשר לשנות. כשהיא מפנה אליי כל מיני אמרות פוגעניות אני נפגעת עד עמקי נשמתי. וכשאנחנו יושבות לשוחח, אני אומרת לה את שעל ליבי בבכי של ממש. הבעיה היא לא רק איתה, גם כשאני מגיעה לכח אדם, אני פשוט מתחילה לבכות. קשה לי לטעון את טענותיי כי אני לא מפסיקה להיחנק מבכי. גם כשאני סביב האנשים בעבודה, יש לי איזשהו חשש סמוי מהחברה. מבחוץ אני נראית לכולם אדם זורם ונחמד. אבל באמת בפנים, הכל שונה. אני מרגישה שאני לא טובה ביחסי אנוש. אני נותנת הרגשה שאני גאוותנית, כשבפנים אני מרוסקת. לא יודעת מה לעשות...
מה שיכול לסייע זה קריאת ספרים שנועדו ל 'העצמה אישית', ומצויים תחת הכותרת של 'אסרטיביות'. לדעת לנסח בבהירת מה עמדתך, ולדעת להציג את זה לאחרים אינה בהכרח נחלתם של המעטים שהם 'חדי לשון', או כאלו שהביטחון העצמי שלהם נוזל מכל החריצים. מי שנולד עם זה מתברך בזה, אבל רובנו אמורים ללמוד את זה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
1. ללכת לסדנה לאסרטיביות. לא מספיק תיאוריות מספרים צריך להתנסות. 2. להשתמש בדמיון מודרך. בו תארי את עצמך איך היית רוצה להראות מולם . ולשבת ולכתוב את זה ולדמיין את זה ולהכניס את זה חזק לתת מודע.
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
